עריכת הדף "פרשת שמיני" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בפרשתנו ה[[תורה]] ממשיכה את המדובר בפרשה הקודמת, [[פרשת צו]], כאשר [[אהרון הכהן]] ובניו הוסמכו להיות [[כהנים]], בחגיגה שארכה שבעה ימים. לכן, פרשתנו מתחילה ביום השמיני ומכאן שם הפרשה: שמיני, הוא היום לאחר שנגמרה החגיגה של סמיכת הכהנים.

*'''ראשון''' - אהרן מקריב [[קרבן חטאת]]. [[רש"י]] מסביר שהחטאת הוקרבה על חלקו של אהרן בחטא העגל. גם בני ישראל הקריבו [[קרבן חטאת]] וקרבן שלמים.

*'''שני''' - התורה ממשיכה בכך שאהרן לקח את המנחה שהוגשה על ידי הקהל, ולאחר מכן אהרן הניף את ידיו אל עבר [[בני ישראל]] ובירך אותם בברכת כהנים, בדיוק כיצד שהכהנים מברכים את הקהל ב[[בית הכנסת]] בברכת כהנים.

*'''שלישי''' - התורה ממשיכה לאחר שאהרן הכין את המנחה להקריב על ה[[מזבח]], אש ירדה מאת ה' ובאופן ניסי כילתה את המנחה. כאשר בני ישראל ראו את ה[[נס]], הם שיבחו את ה' והשתחוו על פניהם. לאחר מכן, שני בני אהרן, נדב ואביהו, הקריבו קרבן ללא רשות, ואש יצאה מאת ה' ושרפה אותם למוות. [[משה]] ציוה לקבור אותם.

*'''רביעי''' - משה מדבר אל אהרן ואל שני בניו הנותרים ונותן להם הוראות נוספות לעבודתם במשכן, על מנת שלא יחזור מקרה של הקרבת קרבן שלא כדין.

*'''חמישי''' - משה שם לב ש[[קרבן החטאת]] שהוקרב עבור כל בני ישראל הוקרב שלא על פי כל הכללים הנדרשים, ואהרן הסביר שכך קרה בגלל הטרגדיה הנוראית בפטירת שני בניו באותו יום.

*'''שישי''' - ה' נותן את הציווי של אכילת [[מזון]] כשר ואי אכילת [[מזון]] לא כשר, הכולל חיות, [[דגים]] ועופות. [[רש"י]] מציין כי במצוות אלו ה' מבדיל את בני ישראל משאר האומות. התורה מפרטת את סוגי הסימנים של בהמות כשרות: מפרסת פרסה, מעלת גרה ושוסעת שסע. התורה מציינת גם רשימה של חיות שלהם יש רק אחד מסימני הכשרות, ולכן הם אינם כשרים. ב[[גמרא]] מוסבר כי רק אלו שברשימה הם בעלי סימן כשרות אחד, ואילו כל שאר בעלי החיים יש להם את כל הסימנים או שאין להם כל סימן כשרות. התורה ממשיכה עם סימני הכשרות בדגים: סנפיר וקשקשת.

*'''שביעי''' - התורה מתחילה עם דיני ה[[טהרה]] וה[[טומאה]] של כלים ומה שנמצא בתוך כלי. הפרשה מסתיימת בכך שהתורה אומרת כי ה' הוציא את בני ישראל ממצרים על מנת שהוא יהיה לנו ל[[אלוקים]], ולכן עלינו להיות [[קדוש]]ים, ולאכול רק [[אוכל כשר]], מה שעושה אותנו לקדושים.