עריכת הדף "פרשת עקב" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': השבוע אנו קוראים את פרשת עקב, בה ממשיך [[משה רבינו]] בחזרה על ה[[תורה]] לפני [[הסתלקות]]ו מן ה[[עולם הזה]]. בשלב זה [[עם ישראל]] נמצא ממש לפני חציית נהר הירדן בכניסה ל[[ארץ ישראל]]. 

*'''ראשון''' - מתחילה בהבטחה גדולה: באם בני ישראל ישמרו את ה[[מצוות]], הם יתברכו בכל [[טוב]] ולא יחלו במחלות ושאר צרות ובעיות. כך גם יצליחו לנצח בקלות את העמים שבאותו זמן התגוררו בארץ ישראל, ו[[הקב"ה]] אף מבטיח שישלח צרעה שתלחם עבורם עם אויביהם. לאחר מכן התורה מפרטת חלק מן המסעות אותם עברו בני ישראל ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]] במשך ארבעים שנה, כאשר בכל אותה תקופה נותרו בגדיהם חדשים ונקיים ואף גדלו לפי [[גוף]] האדם כך שהיו תמיד בגודל מתאים. לאחר מכן מתוארים המעלות הנפלאות של ארץ ישראל אליה הם עומדים להכנס, והתורה מצווה כי לאחר אכילה יש לברך את ה', ברכה הידועה כ"[[ברכת המזון]]", והינה כמעט הברכה היחידה המפורשת בתורה.
 
*'''שני''' - ה' מזהיר את עם ישראל שכאשר יבנו בתים יפים, ויהיה להם הרבה [[כסף]] ו[[זהב]], שלא ישכחו שה' הוא זה שהוציאם מארץ מצרים ולקח אותם ב[[מדבר (בחסידות)|מדבר]] ב[[נס|ניסים]] גדולים, כאשר הוא מספק להם [[מזון]] ו[[מים]] במדבר הגדול. [[הקב"ה]] מזהיר את העם שלא לחשוב כי הכל נעשה בגלל כוחו ועוצם ידו, אלא לזכור שהכל מאת ה' יתברך.

*'''שלישי''' - משה רבינו נוזף בעם ישראל על הפעמים בהם הם ניסו את ה' במדבר, ועל היותם עם [[קשה עורף]]. במיוחד חוזר משה רבינו על תיאור עשיית [[עגל הזהב]], שהיה ארבעים יום לאחר שניתנו [[עשרת הדברות]] ב[[הר סיני]], ובני ישראל עשו את העגל. משה חוזר על כך ש[[הקב"ה]] רצה להשמיד את כולם, אך הוא התחנן ולבסוף עלה שוב להר לארבעים יום נוספים ולבסוף ה' סלח, כאשר אותו יום היה יום כיפורים - יום מחילה וסליחה. 
 
*'''רביעי''' - משה מספר שוב כיצד ה' אמר לו לפסול שני לוחות אבנים חדשים בדוגמת הראשונים אותם שבר, וה' כתב עליהם את עשרת הדברות. 
 
*'''חמישי''' - מתחילה עם המילים: "מה ה' אלוקיך שואל מעמך, כי אם ליראה". [[רש"י]] מסביר כי מכאן אנו למדים שהכל בידי שמים, חוץ מ[[יראת שמים]]. בהמשך מרחיב משה רבינו בגדולתו של ה' ואומר לעם לירא את ה'. 

*'''שישי''' - משה אומר לעם ישראל כי ארץ ישראל תלויה בברכתו של ה' כדי שיירד [[גשם]] ותצמח תבואה. לכן עליהם לזכור שהארץ הינה תחת עיני ה' תמיד, מראשית השנה ועד אחרית השנה. לאחר מכן מופיע החלק השני של תפילת "[[שמע ישראל]]" אותו אנו אומרים לפחות פעמיים ביום. בחלק זה התורה אומרת כי באם נשמור את מצוות ה', נזכה לברכתו בגשם ובתבואה ובכל הנצרך. כן אנו מצווים להניח [[תפילין]] ולקבוע [[מזוזות]] בפתחי הבתים, וכן אנו מצווים פעם נוספת ללמד תורה לבנינו, הן בשבתינו בבית והן בדרכים, הן ב[[בוקר]] והן ב[[ערב]]. 

*'''שביעי''' - התורה אומרת כי באם בני ישראל ישמרו את כל מצוות ה' שציוה אותנו לעשות, הרי שיכבשו בקלות את ארץ ישראל, ואף אחד לא יוכל לעמוד בדרכם. הפרשה מסתיימת בתיאור גבולותיה של ארץ ישראל.