עריכת הדף "פרשת כי תצא" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''' - פרשת כי תצא ממשיכה בסדרות של [[מצוות]] השייכות למצבים שונים בחיי ה[[יהודי]].

*'''ראשון''' - תיאור מצב בו חייל יהודי יוצא ל[[מלחמה]] ושם הוא מתאווה להתחתן עם אחת השבויות הגויות מהמלחמה. התורה מתירה לו לקחתה לאישה בתנאים מסויימים, אך מבהירה כי זהו מקרה בלתי רצוי. לאחר מכן התורה מצווה את ההלכות של "בן סורר ומורה", בו נער מתבגר גונב, גוזל מתהולל ועוד.

*'''שני''' - במקרה בו אדם רואה אבידה או [[בהמה]] של חברו שתועה ב[[שדה]], עליו להחזירה לבעליה. בסיומו מצווה התורה את מצוות "שילוח הקן", כאשר רואים את האם רובצת על האפרוחים או הביצים, והשכר המובטח בתורה על מצוה זו הוא אריכות ימים.

*'''שלישי''' - המצווה לקבוע מעקה בגג הבית, כדי למנוע חס וחלילה נפילה של אדם מראש הגג. בהמשך כתוב מספר דינים, ביניהם שלא לזרוע תבואה כלאיים (שני מינים שונים יחדיו) וכן לא להרביע בהמות שונות יחדיו ולא ללבוש [[שעטנז]] (בגד הארוג מצמר ופשתים יחדיו). כמו כן מתייחסת התורה לאיסורים של יחסים בין אנשים, והאיסור להתחתן עם ממזר (ילד שנולד מיחסים עם ערווה). על מנת להתגרש יש צורך בגירושים ב[[בית דין]] יהודי, כיון שללא כך ה[[נישואין]] הבאים יהיו אסורים, והילדים יהיו ממזרים.

*'''רביעי''' - התורה מדברת על נקיון המחנה היהודי, כיון ש[[הקב"ה]] נמצא בתוך העם במחנה ישראל. כאן גם מופיע האיסור על זנות, וכן האיסור על הלוואה בריבית ליהודי (בשונה מהלוואה לגוי). התורה אומרת כי כל היוצא מפיו של אדם הרי זה כמו שבועה, ועליו לקיים את דבריו.

*'''חמישי''' - התורה מפרטת את הדינים ל[[גירושין]]. ראשית כל יש צורך ב[[גט]] כתוב, ועל הגט להינתן בידה של האישה. גירושין של כהן הם מסובכים יותר, כיון שכהן אסור להתחתן עם גרושה, אפילו אם היא גרושתו, לכן גט לכהן הוא דבר רגיש יותר.

*'''שישי''' - כאשר אדם מתחתן, הוא פטור מכל עבודה בצבא, ועליו לשמח את אשתו במשך ה[[שנה ראשונה|שנה הראשונה]] לחייהם המשותפים. כמו כן מופיע הציווי לזכור את אשר עשה ה' למרים בדרך בצאתם ממצרים בהקשר של זהירות מ[[לשון הרע]].

*'''שביעי''' - מצוות ייבום: באם אדם נפטר ולא הותיר ילדים, מצווה על אחיו להתחתן עם אלמנתו, ולהקים שם לאחיו המת. באם הוא מסרב לכך, עליו לעבור את ה"חליצה", כאשר האלמנה חולצת את נעלו בפני זקני העיר והיא יורקת בפניו על כך שאינו רוצה להתחתן. תהליך החליצה קיים גם בימינו, והדבר נעשה בבית דין רבני. בסוף הפרשה אנו קוראים על אחת מ[[שש זכירות|ששת הזכירות]]: לזכור את אשר עשה עמלק, כאשר פתח במלחמה עם בני ישראל במדבר.