עריכת הדף "פרשת ויגש" (פסקה)

==הפרשה בקצרה==
'''הקדמה''': בפרשה הקודמת, [[פרשת מקץ]], [[יהודה]] אמר ל[[יעקב]] אביו, שהוא מוכרח לקחת את אחיו [[בנימין]] ולהורידו ל[[מצרים]]. יהודה נתן לו את ההבטחה שלו והתחייבות אישית להחזיר את בנימין לאביו בחיים. בסוף הפרשה, במצרים, [[יוסף הצדיק|יוסף]] לוקח את בנימין לעבד, אחרי שהאשים אותו בגניבת גביעו, גביע הכסף.

*'''ראשון''' - יהודה ניגש קדימה לדבר עם יוסף על מנת שישחרר את אחיו בנימין.

*'''שני''' - יהודה ממשיך לדבר עם יוסף אודות אחיו בנימין. הוא אומר שאם בנימין לא יחזור עם אחיו, יעקב אביהם ימות. יהודה מציע שיוסף יקח אותו בתור עבד במקום בנימין. בשלב זה יוסף לא יכול יותר לעצור את עצמו, וסוף סוף מגלה לאחריו שהוא אחיהם יוסף. הוא מרגיע אותם שלא יצטערו על כך שמכרו אותו למצרים, כיון שכתוצאה מכך הוא - במשרתו הרמה - יכול לכלכל את משפחתו בשנות הרעב.

*'''שלישי''' - יוסף מפציר באחיו למהר לעלות אל אביהם המתגורר בארץ כנען, ולהביאו למצרים אל ארץ גושן, שם ידאג יוסף לכל מחסורו. לבסוף נופל יעקב על צוארי אחיו - ובעיקר על צוואר בנימין, והוא פורץ בבכי.

*'''רביעי''' - יוסף שולח את אחיו עם עגלות מלאות בכל טוב ארץ מצרים. הם מגיעים לאביהם ומספרים לו שבנו יוסף עדיין חי והוא השולט על ארץ מצרים. בתחילה הוא איננו מאמין להם, אך כאשר הוא רואה את העגלות הוא מאמין כי יוסף חי. 

*'''חמישי''' - יעקב אוסף את כל בני משפחתו והם יורדים למצרים לראות את בנו האהוב יוסף. בדרכם דרומה, ב[[באר שבע]], יעקב מקבל הבטחה מ[[הקב"ה]] שבמצרים הוא יהיה לעם רב, ושלבסוף ה' יחזיר אותו משם ([[רש"י]] מציין שההבטחה היא על כך שעצמות יוסף הועלו לקבורה ב[[ארץ ישראל]]).

*'''שישי''' - יעקב שולח את בנו יהודה לרדת ראשון למצרים לפני שאר המשפחה, על מנת להקים שם [[ישיבה]]. יוסף מגיע לפגוש את אביו, לאחר שלא ראו אחד את השני במשך עשרים ושתיים שנים, ויעקב חשב שיוסף מת. יוסף מכין את אחיו לפגישה עם פרעה, ובפגישה מציע להם פרעה לגור בארץ גושן.

*'''שביעי''' - תושבי מצרים ליוסף לקנות אוכל במהלך שנות הרעב. בתחילה הם נתנו לו את כל כספם, לאחר מכן הם שילמו בבקרם, וכאשר גם הבקר אזל שילמו בקרקעותיהם. לבסוף הם מכרו את עצמם בתמורה לאוכל. בנתיים, בארץ גושן פרו בני ישראל ביותר.

===דבר מלכות ויגש===
{{ערך מורחב|דבר מלכות ויגש}}
דבר מלכות ויגש היא השיחה שאמר הרבי בשבת פרשת ויגש, [[ז' טבת]] [[תשנ"ב]].

בשיחה מסביר הרבי את כך שיש לכל יהודי בחירה לעמוד בתוקף מול אומות העולם בשביל לקיים את התורה והמצוות.

שיחה זו היא חלק מהרצף של שיחות הרבי המוגהות שנאמרו במשך השנה האחרונה בה שמענו שיחות על ידי הרבי, המכונות [[דבר מלכות]].