עריכת הדף "פרשת העקידה" (פסקה)

==אמירתה==
[[אדמו"ר הזקן]] כותב ב[[שולחן ערוך הרב]]{{הערה|אורח חיים ח"א, הלכות השכמת הבוקר, סעיף א'.}}, אשר טוב לומר בכל יום פרשת העקידה, בכדי לזכור [[זכות אבות]]{{הערה|במהדו"ק סי"א נכתב טעם נוסף. וראה אג"ק ח"ג ע' רסג.}} וכן בכדי להכניע יצרו ל[[עבודת ה']] כפי ש[[מסירות נפש|מסר]] [[יצחק אבינו]] את נפשו.

[[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן|ומבאר]]{{הערה|שולחן ערוך מהדורא קמא, סי' א ס"י, מב"י ס"ה.}} מדוע פרשת העקידה הינה בתחילת התפילה, ומביא כי צריך לומר את הפרשה בין היתר במטרה שאדם יכניע יצרו לעבוד את [[הקב"ה]]. אך עם זאת, לאור כך שבמהדורה השלישית השמיט אדמוה"ז את הטעם של המסירות נפש, נראה כי הטעם לאמירת פרשת העקידה בתחילת התפילה היא משום שסדר התפילה הוא במקביל לסדר עבודת הקרבנות, ובתחילת סדר הקרבת הקרבנות ב[[בית המקדש]] היו שואלים: "האם האיר פני כל מזרח עד שהוא בחברון, והוא אומר הן"{{הערה|[[מסכת תמיד]] ג,ב, ובתחילת פרק ג ב[[מכסת יומא]].}}. המפרשים פרשו{{הערה|פירוש המשניות ל[[הרמב"ם]] יומא שם.}}, ש"אומרים לו עד חברון, בכדי להתברך בזכרון חברון בגלל המכובדים השוכבים שם על כולם השלום, וכן אמרו להזכיר זכות ישני חברון". ובתחילת התפילה שהיא במקום העבודה, אכן מתחילים בזכות אבות.

ב[[ראש השנה]] קוראים ב[[תורה]] את פרשת העקידה, משום שבראש השנה נפקדה שרה{{הערה|שולחן ערוך, אורח חיים חלק ד', הלכות ראש השנה.}}.

כאשר אומרים [[תחנון]], מוסיפים לפני פרשת העקידה: {{ציטוטון|אֱ-לֹהֵינוּ וֵא-לֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, זָכְרֵנוּ בְּזִכָּרוֹן טוֹב לְפָנֶיךָ, וּפָקְדֵנוּ בִּפְקֻדַּת יְשׁוּעָה וְרַחֲמִים מִשְּׁמֵי שְׁמֵי קֶדֶם, וּזְכָר לָנוּ ה' אֱ-לֹהֵינוּ אַהֲבַת הַקַּדְמוֹנִים אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל עֲבָדֶיךָ, אֶת הַבְּרִית וְאֶת הַחֶסֶד וְאֶת הַשְּׁבוּעָה שֶׁנִּשְׁבַּעְתָּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ בְּהַר הַמּוֹרִיָּה, וְאֶת הָעֲקֵדָה שֶׁעָקַד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ עַל גַּבֵּי הַמִּזְבֵּחַ, כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתֶךָ:}}.