לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
פרק אישי (מנהג)
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==מקור המנהג== המנהג נמסר ל[[אדמו"ר הזקן]] על ידי מורו ורבו [[המגיד ממעזריטש]] בשם מורו [[הבעל שם טוב]], והוא מתועד לראשונה ב[[מאמר]] של [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=33086&st=&pgnum=365 מאמרי [[אדמו"ר הזקן]] הקצרים, עמוד שמא]. מאמר זה הובא לרבי ב[[ביכל]] מיוחד בשנת [[תשכ"ב]], וסמוך לקבלת הביכל הזכיר הרבי את המאמר בשעת ה[[התוועדות]] ואף ביאר את דברי אדמו"ר הזקן. להרחבה ראו [http://chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/admur/tm/29/33 תורת מנחם חלק כט, ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א].}}. הרבי הביא כראיה 'לחידודי' את העובדה שלפי חז"ל פרקים א-ב הינם למעשה פרק אחד{{הערה|ברכות ט, ב: "אשרי האיש ולמה רגשו - חדא פרשה היא".}}, ולפי זה מזמור ע"א מסתיים במילים "כלו תפילות דוד בן ישי", היות ואז הוא היה בשנתו ה-70 שאז הסתלק{{הערה|לקוטי שיחות חלק י' עמוד 75 ואילך.}}. הפעם הראשונה בה מופיע המנהג כהוראה לרבים, הינו במכתבו של אדמו"ר הריי"צ לרב [[מיכאל דבורקין]] מתאריך [[ט' טבת]] [[תש"ט]], בו כותב לו הרבי: {{ציטוטון|ידוע המנהג שקיבל [[אדמו"ר הזקן]].. מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמר הקאפיטל [[תהלים]] המתאים למספר שנותיו, אחר תפילת [[שחרית]] קודם אמירת השיעור [[תהלים]] בכל יום כנהוג}}{{הערה|1=[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=32596&st=&pgnum=214&hilite= קובץ מכתבים לתהלים מהדורת אהל יוסף יצחק, עמוד 214]. המכתב בשלימותו נדפס גם ב[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31697&st=&pgnum=80 אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק י' עמוד נג].}}. על פי מכתב זה, נהוג לומר בכל יום מייד לאחר ה[[תפילה]] את מזמור התהלים המתאים עם מספר שנותיו של האדם. אדם שחגג כבר את יום הולדתו ה-13, צריך לומר את מזמור 14 שבספר התהלים, היות וכעת הוא באמצע שנתו הארבע עשרה{{הערה|הספירה מתחילה כבר מהיום הראשון שהילד מגיח לאוויר העולם, כאשר במשך השנה הראשונה צריך לומר בעבורו את מזמור א', וכן הלאה.}}. בשנת [[תשי"ג]] כאשר הכינו לדפוס את המהדורה החדשה של [[תהלים יהל אור]], הורה הרבי להוסיף בהקדמה אודות מנהג זה{{הערה|1=[https://chabadpedia.co.il/images/f/f1/%D7%AA%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%94_%D7%A0%D7%9E%D7%93%D7%A8_%D7%98%D7%9C%D7%96%D7%A0%D7%A8.pdf תשורה נמדר-טלזנר תשפ"ב עמוד 19].}} ביום ההולדת עצמו, הורה הרבי לא לומר גם את מזמור התהלים של השנה החולפת וגם את מזמור התהלים החדש, אלא רק את המזמור החדש{{הערה|1=גליון בית חיינו 130. מענות נוספים בנוגע לזה נלקטו במאמרו של הרב [[ראובן פבזנר]] ב[[גליון התקשרות]] 766 [http://www.chabad.org.il/Magazines/Article.asp?CategoryID=1265&ArticleID=5748 במדור בירורי הלכה ומנהג].}}.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)