עריכת הדף "פעילות גופנית" (פסקה)

==סוגי הפעילות והשפעתם==
את הפעילות הגופנית נהוג לחלק ל-2 קטגוריות כלליות:
*'''פעילות אירובית''' - פעילות גופנית ממושכת, גם אם היא ללא מאמץ רב, הגורמת לגוף לייצר אנרגיה באמצעות תגובת חמצון-חיזור: הפקת אנרגיה באמצעות נשימה אווירנית הדורשת חמצן, ומשפרת סיבולת לב-ריאה וזרימת הדם בגוף. דוגמאות לפעילות אירובית: הליכה, ריצה קלה, נסיעה חוייתית באופניים, וכדומה.
*'''פעילות אנאירובית''' - פעילות מאומצת לטווח זמן קצר, הדורשת אנרגיה רבה, ועלולה לגרום לכאבים ברקמות השריר בשל כך, אך בשל העובדה שגורמת לקרעים קטנים רבים בשריר, כאשר השריר בונה את עצמו בחזרה גדלה מסת השריר. דוגמאות לפעילות אנאירובית: ריצה מהירה, הרמת משקולות, כפיפות בטן, תרגילי מתח.

בעת פעילות גופנית מפריש הגוף לדם הורמונים שונים דוגמת אדרנלין, גלוקגון והורמונים נוספים, הדורכים את הגוף ומייעלים את פעילותו, מעלים את קצב פעימות הלב (דופק), את נפח הפעימה ואת לחץ הדם, ומייעלים את זרימת הדם במחזור הדם כולו. הפעילות גורמת להרחבת כלי הדם, ומגדלה את כמות האנרגיה הזמינה בגוף, ועליית רמת הסוכר בדם.

לפעילות גופנית מאומצת הנעשית בצורה לא נכונה, עלולות להיות השפעות הרסניות, ובשל כך לאנשים בעלי כושר גופני ירוד, מומלץ להתחיל בפעילות גופנית באופן הדרגתי, כך שדרגת המאמץ תלך ותגבר עם עליית הכושר הגופני, סיבולת לב-ריאה, יכולות הגמישות, והקורדינציה.

אדם שנמנע לאורך זמן מפעילות גופנית, גורם לכך שהשרירים יקטנו בממדיהם, וככל שהאדם מבוגר יותר כך החזרה לפעילות ומסת השרירים כפי שהייתה, קשה יותר. בחוסר פעילות מוחלט השרירים מתנוונים ובשלב מסוים הם אינם מסוגלים לשקם את עצמם.

חוסר בפעילות גופנית מוגדר כגורם הסיכון הרביעי בחשיבותו למוות בעולם, וכלל העוסקים בכל ענפי הרפואה מציבים את חשיבות הפעילות הגופנית כפעילות הכרחית לשמירה על בריאות הגוף והימנעות ממחלות, כולל המצדדים ברפואה קונבציונלית, רפואה משלימה, רפואה אינטגרטיבית, רפואה אלטרנטיבית, רפואה סינית, ורפואה הוליסטית. הקפדה על פעילות גופנית, מעלה את תוחלת החיים באופן מוכח ברור וחד משמעי.