עריכת הדף "פסק הדין שהרבי הוא מלך המשיח" (פסקה)

==היסטוריה==
ב[[כינוס ברוכים הבאים]] שנערך ע"י [[צעירי אגודת חב"ד]] ב[[כ' חשוון]] [[תשמ"ג]] בתל אביב{{הערה|באולם אוהלי שם}} הועלה לראשונה, על ידי אחד הנואמים, הרעיון לערוך פסק דין שהרבי הוא [[מלך המשיח]]. לאחר הכנס, רצו לפרסם את אותו נאום בעיתון [[כפר חב"ד (שבועון)|כפר חב"ד]]. כאשר דווח על כך לרבי, הורה הרבי לפעול בתוקף שהנאום לא יפורסם{{הערה|על פי זכרון הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] - קובץ "הזוכר למזכיריו". הד מסויים לכך ניתן למצוא בעיתון דגלנו שבט-אדר תשמ"ג}}.

בשנת [[תשמ"ו]] לאחר ביקור [[הרבנות הראשית לישראל|הרבנים הראשיים]] ובהתאם לרצון הרבי כפי שעלה בפגישה, התאספו הרבנים יחד עם חברי [[בית דין רבני חב"ד בארץ הקודש]] וחתמו את פסק הדין הראשון שמשיח צריך להתגלות, אך ללא התייחסות לזהותו של משיח{{הערה|1='''[https://chabadpedia.co.il/images/a/a6/גלוכובסקי_בית_משיח.pdf פסק הדין הראשון להתגלות משיח]''', הרב גלוכובסקי בראיון לשבועון בית משיח, גליון 274 עמוד 42.}}.

ב[[עשרה בטבת]] [[תשמ"ז]], בתוך שבעת ימי המשתה ל[[דידן נצח]], הגישה לרבי משלחת רבנים בראשות הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] פסק דין אודות התגלות המשיח בו נרמזה העובדה שהרבי הוא מלך המשיח{{הערה|הן בתוארי המלכות המופיעים על הרבי "'''הוד''' כ"ק אדמו"ר שליט"א" ו"מלכנו שליט"א", והן בלשון הפסק ש"השי"ת ברוב רחמיו יגלה לאלתר ובקרוב ממש את משיח צדקנו - גואל ראשון הוא גואל אחרון"}}. הרבי קרא את פסק הדין בנוכחות המשלחת והגיב על כך בברכה{{הערה|[https://chabad.info/moshiach/884771 בעיצומו של הצום: פסק הדין הוגש לרבי] {{אינפו}}}}.

===הפסק הראשון===
[[קובץ:פסק הדין1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|פסק הדין הראשון שהוגש לרבי, אותו כתב הרב אשכנזי]]
ב[[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]], נשא הרבי [[השיחה הידועה|שיחה נדירה]] שבה הטיל הרבי את האחריות להבאת הגאולה על החסידים. בסיום השיחה אמר הרבי: "אני את שלי עשיתי, ומכאן ולהבא עשו כל אשר ביכולתכם להביא בפועל את משיח צדקנו". הדברים חוללו סערה בקרב החסידים ויצרו גל של יוזמות שנועדו לסייע להבאת המשיח. ב[[מוצאי שבת]] [[ל' ניסן]] התכנסו חסידי חב"ד לאסיפה דחופה ב[[כפר חב"ד]] שאורגנה על ידי הרב [[זמרוני ציק]] והרב [[שמואל פרומר]] שהיו ידועים עוד קודם לכן כנחשונים פורצי דרך ובעלי חיות מיוחדת בהתגלות הרבי כמלך המשיח. הרב ציק הנחה את האסיפה ובמהלכה הועלתה הצעה על ידי הרב שמואל פרומר שה[[רב]]נים יפסקו שהרבי הוא מלך המשיח. לאחר התייעצות בין הרבנים שישבו על בימת הכבוד הוחלט לעשות זאת והרב חנזין נטל את הרמקול ובעל פה פסק, בשם כל הרבנים הנוכחים, שהרבי הוא המלך המשיח.

ר' [[דוד נחשון]] הרהר שמסירה בעל פה של פסק דין אינה דבר ממשי ומספק להגשה לרבי וניגש בהמשך הלילה של מוצאי שבת לרבו של [[כפר חב"ד]] וחבר [[בית דין רבני חב"ד]] הרב [[מרדכי שמואל אשכנזי]]{{הערה|הרב אשכנזי מספר ומתאר את אותה פגישה עם הרב נחשון}} שהתיישב לנסח פסק דין בכתב אותו מסר בידי הרב נחשון:

{{ציטוט|תוכן=מוצאי [[שבת קודש]] [[פרשת תזריע מצורע|פרשת טהרה]] ל' דחודש הגאולה - [[ניסן]] שהוא א' ד[[ראש חודש]] [[אייר]] [[תנש"א|שנת נפלאות אראנו]]

אלפי שנים נמצאים בני ישראל בגלות מפוזרים ומפורדים בין העמים וכבר סבלו צרות, רחמנא ליצלן, לא עלינו, במידה ויתר מן המידה וכלו כל הקיצים ועיניהם כלות ומצפות לבוא הגאולה האמיתית והשלימה על ידי משיח צדקנו,

בחסדי ה' יתברך, זכה דורנו דור השביעי לרגעים האחרונים של הגלות, מעיינות החסידות הופצו חוצה והגיעו לכל פינה ופינה בעולם על ידי עבודתו של הרבי במשך למעלה מארבעים שנה,

מאות אלפי בני ובנות ישראל אנשים נשים וטף מאמינים באמונה שלימה אשר רק הרבי בכוחו לגאול את עם ישראל מן הגלות הנוראה והוא הוא גואל אחרון,

בזמן זה אשר לאחר שנתקיימו דבריו של הרבי בקשר לשנת ניסים ואחר כך נפלאות אראנו בכל העולם כולו, באנו בזה בפסק דין ברור שהגיע זמן הגאולה אשר בו יתגלה הרבי תיכף ומיד כמלך המשיח ותתגלה מלכותו בכל העולם כולו וללא שום מניעות ועיכובים ובפועל ממש למטה מעשרה טפחים נאו מיד ממש ממש ממש|מרכאות=כן}}

מיד עם תום האסיפה נסעו ל[[חצרות קדשנו]] הרב [[זושא ריבקין]] והרב [[טוביה פלס]] כשלוחים של האסיפה ושל כלל [[אנ"ש]] ב[[ארץ הקודש]], וביום ראשון בבוקר מסרו דרך [[המזכירות]] כרטיס טיסה לרבי בצירוף מכתב בקשה שיבוא לארץ. במענה קודשו הגיב הרבי בשלילה על הרעיון של כרטיס הטיסה. למחרת, ביום [[א' אייר]] אחרי [[תפילת שחרית]] ניגש ר' [[זושא ריבקין]] אל הרבי לפני כניסתו למעלית לעלות ל[[גן עדן העליון|חדרו הקדוש]] ומסר מכתב בו תיאר את פסק הרבנים והסכמת הקהל שהרבי הוא שיגאל את ישראל: 

"כ"ק מלך המשיח שליט"א. הגעתי פה בתור שליח של כלל ישראל מכל [[ארה"ק]] שהחליטו הרבנים וכל הציבור הק' שנתאספו בביהכ"נ "בית מנחם" מכל קצווי ארה"ק. הרבנים דיברו ע"ד מה שהגמרא מונה השמות של מלך המשיח ושא' מהם הוא מנחם לכך הכריזו כל הציבור שמשיח מנחם שמו ומקבלים שכ"ק הוא מלך המשיח. וציבור כזה שמשתדלים לעשות ועושים בפועל כל המבצעים, זוכים לקבל פני מלכנו המשיח. וכיון שחזקה שליח עושה שליחותו (ואעפ"י שידוע ומפורסם שיחתו הק' בנושא זה מיום ש"ק{{הערה|כשבמענה לצעקות אחד מ[[אנ"ש]] (תוכן): יחי אדוני המלך דוד לעולם, שהרבי יביא את הגאולה, צדיק גוזר והקב"ה מקיים וכו', הגיב הרבי (תוכן): במקום לנצל התועדות זו בכדי שכאו"א יחליט בעצמו מה עליו לעשות, מנצלים זאת לחיפוש - אולי ימצאו בשבילי "עבודה" חדשה... אני יודע בעצמי מה עלי לעשות: בענינים פרטיים מביא אני את בקשת הברכה אל הציון, ונשיא דורנו פועל בזה - אם באופן ד"צדיק גוזר" או באופן אחר; וגם בנוגע להבאת הגאולה יודע אני בעצמי מה לעשות, ועושה בזה עד כמה שידי מגעת. וממילא אין "לנצל את ההזדמנות להטיל עלי תפקידים חדשים - הנני מוחל על ה"טובה"... במקום זאת על כאו"א לפעול בעצמו להבאת הגאולה וכפי שדובר בזה}} אבל כיון שהנני שליח מוכרח למסור השליחות כמו שמסרו המשלחים, ולא יכלתי לחזור לארה"ק עד שמסרתי שליחותי שהוטל אלי), ואני מקוה שהשליחות שהוטל אלי, יתקיים בפועל למטה מעשרה טפחים, ושנזכה עוד היום ערב ב' אייר – לכתחילה אריבער להתגלות של מלך המשיח שליט"א. ואני מבקש סליחה על המסירה מיד ליד (ולא ע"י ממוצעים), היות שאני שליח מהציבור, לכן החלטתי למסור לכ"ק מלך המשיח בידיו הק'". 

הרבי לקח את המכתב ואמר: "א יישר כח". ר' זושא אמר שחוזר הלילה לארץ והרבי בירכו: {{ציטוטון|בשורות טובות והצלחה רבה}}. בהמשך נתקבל המענה על המכתב: {{ציטוטון|נתקבל ותשואות חן. אזכיר על הציון}}.

בליל ב' אייר טסו ל[[770|חצר הרבי]] הרב [[דוד נחשון]] ר' [[אבי טאוב]] והרב [[שמריה הראל]] במטרה להגיש לרבי את הפסק דין הכתוב. ביום [[ב' אייר]] בבוקר הגיעו לניו יורק, ובו ביום נוספו ארבע חתימות חדשות לפסק: של הרב [[יוסף אברהם הלר]] חבר [[בית דין צדק קראון הייטס]], הרב [[גרשון מענדל גרליק]] רבה של [[מילאנו]], הרב [[לוי ביסטריצקי]] רבה של [[צפת]]. הרב נחשון חיכה לרבי ליד ה[[מקווה]]{{הערה|בימים בהם הרבי נסע ל[[האוהל|אוהל]], טובל לפני כן במקווה.}}, וכשהגיע הרבי הגיש לו את פסק הדין. הרבי הסתכל ואמר בחיוך: {{ציטוטון|ישר כח, ישר כח!}} והכניס את המעטפות לכיס ה[[סירטוק]]. אחר צאת הרבי מהמקווה מסר המזכיר הרב [[בנימין קליין]] את חתימת הרב  [[גדליה אקסלרוד]] על הפס"ד שהגיעה לבינתיים. הרבי שאלו האם זה חלק ממה שהם הביאו מקודם, והיה  נראה שבע רצון והכניס גם את זה לכיס הפנימי של הסירטוק.

לאחר מכן נסעה משלחת להקריא את פסק הדין ב[[האוהל|קברו של הרבי הקודם]] ובקברה של אשתו של הרבי, [[הרבנית חיה מושקא]]. בהמשך הצטרפו הרב [[יהודה קלמן מארלאו]] והרב [[אברהם אזדאבא]] מבית הדין בקראון הייטס, וחתימותיהם נמסרו שוב לרבי שענה {{ציטוטון|כל זה נלקח להציון}}{{הערה|ספר 'והוא יגאלנו' - אב תשנ"ד}}. 

בהמשך נאספו חתימות של רבנים חב"דיים רבים נוספים על פסק זה.

===הפסק השני והשליחות להקראתו בציוני רבותינו נשיאנו===
[[קובץ:הקראת הפסק דין על קברי נשאי חבד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הקראת פסק הדין. מימין לשמאל: ב[[אלמא אטא]], ב[[מז'יבוז']], ב[[ליובאוויטש]], ב[[רוסטוב]], ב[[האדיטש]] וב[[ניעז'ין]]]]
ב[[אסרו חג]] של [[חג השבועות]] תנש"א, התאספו רבני חב"ד הרבים שהגיעו מכל העולם אל הרבי כנהוג, ושם ניסחו מחדש את פסק הדין כפסק ההלכתי המבוסס על הלכות [[הרמב"ם]]. וכך נכתב בו בין היתר:

{{ציטוט|תוכן=ב"ה. יום ג' שהוכפל בו כי טוב לפ' נשא, אסרו חה"ש, הי' תהא שנת אראנו נפלאות.
'''פסק – דין'''
היות שכבר יצא מתחת ידינו כמה מהחתומים מטה פסק דין ברור ע"פ תורת אמת שצריכה להיות ביאת משיח צדקנו ובנין בית המקדש השלישי תיכף ומיד ממש, כי כבר כלו כל הקיצין ועם ישראל כבר עשו תשובה, וגם נתקיימו שאר התנאים הדרושים לביאת משיח צדקנו, כמבואר בפסק דין הנ"ל. ורבים מגדולי הפוסקים שבדורנו מכל החוגים ומכל פינות העולם הצטרפו וחתמו על פסק דין זה – 

הנה בהמשך לזה, ע"פ פסק דין ברור של הרמב"ם בהלכות מלכים פרק י"א הלכה ד "אם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדוד אביו כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה וילחום מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח. אם עשה והצליח ובנה מקדש במקומו וקיבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בוודאי".

הרי ברור ע"פ דין תורת אמת שחל על כ"ק אדמו"ר שליט"א הלכה זו ד"בחזקת שהוא משיח", שהרי נתקיימו בכ"ק אדמו"ר שליט"א כל התנאים המנויים ברמב"ם הנ"ל.

וכיון שע"פ דין תורתנו הקדושה כבר הגיע עת הגאולה, כפסקי דינים של גדולי הפוסקים דדורנו כנ"ל (וכ"ק אדמו"ר שליט"א קיבל פסקי דינים אלו להלכה, כפי שאמר כמה פעמים ברבים בעת ההתוועדות), זאת אומרת, שכבר נגמר השלב (וכל הפרטים) ד"חזקת משיח", א"כ ברור שע"פ דין תורתנו הקדושה, הלכה למעשה, שכבר הגיעה העת לקיום המשך הלכה זו, תהליך גאולתם של ישראל בפועל ממש המסתיים בבנין בית המקדש וקיבוץ נדחי ישראל|מרכאות=כן}}

ביום שישי ערב שבת פרשת נשא כתבו נציגי הרבנים, הרב [[יהודה קלמן מארלאוו]] - בשם [[בד"צ קראון הייטס]], הרב [[שניאור זלמן גוראריה]] בשם [[ועד רבני ליובאוויטש]] והרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]] בשם [[בית דין רבני חב"ד באה"ק]] - כתב מינוי, בו ממנים את ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] לשלוחים להקריא הפס"ד בציוני [[רבותינו נשיאנו]], והכניסוהו ביחד עם פסק הדין אל הרבי.

וזה לשון כתב המינוי:

{{ציטוטון|אנו החתומים מטה ממנים את ר' ישראל דוד בן ר' מרדכי שי' נחשון ואת ר' אברהם בן ר' חנא שי' טאוב לשלוחי בית–דין למסור הפסק–דין המצוי בזה לפני הבעש"ט, המגיד, אדמו"ר הזקן, אדמו"ר האמצעי, אדמו"ר הצ"צ, אדמו"ר מהר"ש, אדמו"ר מהורש"ב, אדמו"ר מהוריי"צ, הרה"ק מוה"ר לוי"צ שניאורסאהן נ"ע, על מנת שיעשו כל התלוי בהם בבית דין של מעלה לביצוע  הדין בפועל ממש לגילוי כ"ק אדמו"ר שליט"א המלך המשיח לעיני כל בשר (על פי פסק דין הרמב"ם בסוף פרק י"א דהלכות מלכים) למטה מעשרה טפחים באופן של נפלאות תיכף ומיד ממש ממש ממש}}.

ר' דוד נחשון הכניס אף הוא באותו היום העתק מכתב המינוי יחד עם מכתב אודות הנסיעה והרבי ענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון לבשורות טובות והענין וכו'}}.

ביום ראשון [[י"ג סיוון]] [[תנש"א]], במעמד [[חלוקת הדולרים]] בעת שעבר ר' [[אבי טאוב]] פנה אליו הרבי מיוזמתו (מבלי שהוא יזכיר אודות כך כלל), הגיש לו דולר נוסף ואמר: "נסיעה טובה{{הערה|במקור בצרפתית: "באן וואיאז'"}}, הצלחה רבה{{הערה|באנגלית}} בשורות טובות{{הערה|כך במקור, בלשון הקודש}}" ולר' דוד נחשון שעבר אחריו, אמר: "זה בשביל הנסיעה"{{הערה|במקור באידיש: "דאס איז פאר די נסיעה". ר' דוד נחשון אומר שראו בריבוי השפות עניין שמיימי של המשכת הפסק דין בעולם ולשונותיו}}.

למחרת יצאו הם לנסיעה בשליחות זו בת יומיים: בתחילה הגיעו ל[[מוסקבה]], משם המשיכו ל[[ליובאוויטש]] והקריאו את פסק הדין על [[אוהל אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר המהר"ש|קברם]] של [[אדמו"ר הצמח צדק]] ו[[אדמו"ר המהר"ש]]. במהלך הימים הבאים ביקרו בקברם של [[אדמו"ר האמצעי]] ב[[ניעז'ין]], ה[[בעל שם טוב]] ב[[מז'יבוז']], [[המגיד ממעזריטש]] ב[[אניפולי]], [[אדמו"ר הזקן]] ב[[האדיטש]], [[אדמו"ר הרש"ב]] ב[[רוסטוב]] ועל קברו של אביו של הרבי, רבי [[לוי יצחק שניאורסון (אב אדמו"ר שליט"א)|לוי יצחק]] ב[[אלמא אטא]]. כשהתעורר אצלם ספק אם לנסוע כעת למז'יבוז', או להמתין עד שיהיו בידם צילומים נוספים להשאיר שם{הערה|הצילומים אזלו עקב אי הגעת אחת המזוודות}} שיתפו בספק את ר' [[עקיבא מרשל]] מזכיר משרד ניידות חב"ד שבניו יורק והוא העביר זאת לרבי, וכמענה סימן הרבי בעיגול ובחץ את המילים שבמכתבו: {{ציטוטון|לנסוע למז'יבוז' עכשיו}}{{הערה|[https://chabad.info/video/documentary/801372/ ואביטה נפלאות: המענה הבהול בדרך לשליחות החשאית] {{אינפו}}}}. 

ביום רביעי ט"ז סיון כבר חזרה המשלחת ל-770. כאשר יצא הרבי מתפילת ערבית, עבר לידם ועשה בידו הקדושה תנועת עידוד והמשיך ללכת, ומיד הסתובב חזרה ועשה תנועה של תמיהה בידו כאומר "כבר חזרתם?", ומיד המשיך בתנועת עידוד חזקה לעברם{{הערה|עפ"י זכרון ר' דוד נחשון}} 

בהמשך לכך חשבו ר' [[דוד נחשון]] ור' [[אבי טאוב]] שכדאי שיקריאו בה' מנחם אב תנש"א - יום ההילולא של [[האריז"ל]] את פסקי הדין על ציונו. ר' דוד נחשון כתב את הרעיון לרבי והיה על כך המענה: {{ציטוטון|אזכיר על הציון}}{{הערה|ליקוט מענות קודש}}. בה' אב עלה ר' דוד נחשון לצפת ןעם מנין חסידים הקריא את נוסח פסק הדין. על דו"ח שהוכנס לרבי על ההקראה ואופנה, היה המענה: {{ציטוטון|ויהי רצון שיפעלו כל זה פעולתם וכו' והזמן גרמא וכו' אזכיר על הציון}}{{הערה|מצילום המכתב והעתקת המענה, ליקוט מענות קודש תנש"א}}. ב[[תשעה באב]] לקראת סיום הצום הוקרא הפסק ב[[מערת המכפלה]], ב[[קבר רחל]] וב[[כותל המערבי]]{{הערה|אפשר למצוא רמז לכך שבשיחה שהמיע הרבי לקראת סיום הצום ב-770 הזכיר את המקומות הקדושים הללו}}.

לאחר [[כ"ז אדר תשנ"ב]], נסעו שוב ר' דוד נחשון ור' אבי טאוב בשליחות הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]]  לציוני רבותינו נשיאנו, על מנת להקריא את פסק הדין ולהתפלל לרפואתו של הרבי{{הערה|[[:קובץ:כתב מינוי.jpg|כתב המינוי]]}}.

===הפסק השלישי===
[[קובץ:272428.jpg|שמאל|ממוזער|250px|האדמו"ר מפינסק קרלין וחסידיו מעיינים בפסק הדין ב[[תומכי תמימים רמת אביב]]]]
הפסק השלישי נחתם על ידי עשרות מחשובי הרבנים, ובתוכם הרב [[פנחס הירשפרונג]] - והוקרא על ידי הרב [[יצחק הנדל]] על פתח [[גן עדן העליון|חדרו של הרבי]] בליל [[י"א ניסן]] [[תשנ"ב]], במהלך ה[[סאטעלייט]] ב[[י' שבט]] [[תשנ"ג]], ובהזדמנויות נוספות. תוכן הפסק הוא שלרבי יש את הגדר ההלכתי של בחזקת משיח, וכיוון שכך, חלה עליו שבועת התורה "שלא יכבה נרו לעולם ועד", והוא יחיה ב[[חיים נצחיים במלך המשיח|חיים נצחיים]].

===הפסק הרביעי===
בחודש [[תשרי]] [[תשנ"ח]] כתב הרב [[גדליה אקסלרוד]] פסק דין חדש. בשונה מפסקי הדין הקודמים, המבוססים על '''הלכות מלך המשיח''', מבוסס פסק דין זה על '''דין [[נביא]]''' החל על [[הרבי]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=[[הרבי|כבוד קדושת אדמו"ר מליובאוויטש]] בשיחת קודש פרשת שופטים ה'[[תנש"א]] קובע קביעה הלכה למעשה שיש לדורנו זה [[נביא]] וחייבים לשמוע בקולו וכפי שנפסק ב[[רמב"ם]] הלכות יסודי התורה פרק ז.

וזה לשונו הקדוש: "... צריכים לפרסם לכל אנשי הדור, שזכינו ש[[הקב"ה]] בחר ומינה בעל בחירה, שמצד עצמו הוא שלא בערך נעלה מאנשי הדור, שיהיה ה"שופטיך" וה"יועציך" ונביא הדור, שיורה הוראות ויתן עצות בנוגע לעבודת כל בני ישראל.. עד הנבואה העיקרית - הנבואה ש"לאלתר לגאולה" ותיכף ומיד ממש "הנה זה (משיח) בא". עד-כאן-לשונו-הקדוש בשיחה הנ"ל.

בשיחת קודש פר' וירא ה'[[תשנ"ב]] אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: … בימינו אלו נתבטלו כל המניעות והעיכובים כו', וכיון שכן, ישנה (לא רק המציאות דמשיח, אלא) גם ההתגלות דמשיח, ועכשיו צריכים רק [[לקבל פני משיח צדקנו בפועל ממש]]. עד-כאן-לשונו-הקדוש.

בשיחת קודש פר' משפטים ה'תשנ"ב אומר כבוד-קדושת אדמו"ר: "... וכן הפסק דין של הרבנים ומורי הוראה בישראל שהגיע זמן הגאולה, "[[יעמוד מלך מבית דוד]] וכו', [[בחזקת שהוא משיח]]", ועוד הוסיף על פסק-דין הנ"ל את המילים: ועד להמעמד ומצב ד"הרי זה [[משיח בוודאי]]", ובשיחה זו רמז הרבי בצורה ברורה על היותו מלך המשיח.

הרינו קובעים בזה פסק הלכה על-פי דין תורתנו הקדושה - מבוסס על ההלכה שברמב"ם פרק ז' הלכות יסודי התורה הלכה א', פרק ט' הלכה ב' ופרק י' הלכה א' - שכבוד קדושת אדמו"ר מלך המשיח יש לו דין [[נביא]] ומפורש [[שיחה|בשיחותיו]] הקדושות שמרמז על עצמו שהוא נביא ומובן משיחותיו הקדושות שהוא הוא המלך המשיח, וכן עודד שירת "[[יחי אדוננו מורנו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]", וכבר אמר לעיני כל ישראל ולעיני כל העולם דברים העתידים להיות ובאו דבריו ונתקיימו במילואם ב'[[מלחמת ששת הימים]]' וב'[[מלחמת המפרץ]]' ועוד ועוד.

ועל כן מחויבים אנו לשמוע לכל אשר יאמר לנו מגדר החיוב לשמוע לדברי הנביא, ובכלל זה - שהוא המלך המשיח ויתגלה אלינו מיד ממש}}

על הפסק חתומים מאות [[אדמו"ר]]ים, רבני ערים, שכונות וקהילות מכל החוגים והזרמים וכן רבני חב"ד מכל העולם. את החתימות אוסף הרב [[יצחק ליפש]], ובמשך כל העת מצטרפים רבנים חדשים לפסק.

===מסע הרבנים - תשע"ז===
[[קובץ:הרב לבקיבקר בהאדיטש.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]] מקריא את פסק הדין בציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש (טבת, תשע"ז)]]
[[קובץ:רבני המכון באנטווקה.jpeg|שמאל|ממוזער|250px|תמונה משותפת של משלחת הרבנים]]

בשנת [[תשע"ז]], לקראת [[כ"ד טבת]] - [[יום הילולא|יום ההילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]] - יצאה קבוצה של שניים עשר מרבני [[מכון הלכה חב"ד]], למסע רשמי להשתטחות על [[אוהל]]י [[רבותינו נשיאינו]]. מטרת המסע הייתה הקראת [[פסק דין שהרבי מלך המשיח]] ובקשה להתגלותו - על ציוניהם של אדמו"ר הזקן ו[[אדמו"ר האמצעי]]. במהלך המסע התדיינו הרבנים בסוגיות הלכתיות שונות ואף ביקרו אצל שלוחים והשתתפו במספר אירועים מיוחדים{{הערה|[http://chabad.info/magazine/מסע-הרבנים-ההסטורי-רשמי-מסע-וגלריה-מס/ מסע הרבנים ההיסטורי: רשמי מסע וגלריה מסכמת]}}.

עם נחיתת הרבים בשדה התעופה, יצאו הרבנים להשתטחות על ציונו של אדמו"ר הזקן בהאדיטש. במהלך הנסיעה גיבשו הרבנים את הנוסח הסופי של פסק הדין, המבוסס על מקורות הלכתיים ושיחותיו של הרבי. לאחר ההחלטה והגהת נוסח פסק הדין, חתמו עליו כל הרבנים. משלחת הרבנים הגיעה לציונו של האדמו"ר הזקן בהאדיטש, שם הקריא נציג הרבנים, הרב [[שלמה זלמן לבקיבקר]], מראשי הישיבה בצפת ומורה צדק, את פסק הדין:

{{ציטוט| תוכן=כ"ד טבת יום הילולא דכ"ק אדמו"ר הזקן ה'תשע"ז כאן האדיטש ליד הציון הקדוש. פסק דין!... ולכן פוסקים בזה על פי דין תורתנו הקדושה מבוסס על ההלכה ברמב"ם (פרק ז' הלכות יסודי תורה הלכה א' ובפרק ט' הלכה ב' ובפרק י' הלכה א' שכ"ק אדמו"ר מלך המשיח שליט"א הרי הוא נביא הדור והוא הוא המלך המשיח... ועל כן אנו מחויבים לשמוע לכל אשר יאמר לנו ויורנו בגדר החיוב לשמוע לקול נביא. ובכלל זה שהוא מלך המשיח... ולפי הוראת כ"ק אדמו"ר מלך המשיח שהגיע זמן הגאולה, לכן אנו מבקשים שעתה תנשא מלכותו לעיני כל ממש תיכף ומיד בשלימות הגאולה נאו עכשיו.}}