עריכת הדף "פסיק רישא" (פסקה)

==הגדרה==
נחלקו [[רבי יהודה]] ו[[רבי שמעון]] במקרה של עשיית פעולה בשבת, שעלולה להביא בלי כוונה לעשיית מלאכה. לדוגמא: גרירת ספסל כל הקרקע, שעלולה לעשות חריץ בקרקע (ובכך נעשית [[מלאכת חורש]]). רבי יהודה אוסר גם במקרה של דבר שאינו מתכוון, ורבי שמעון מתיר{{הערה|ביצה כג, ב. שבת מא, ב וש"נ.}}. ונחלקו הראשונים האם רבי יהודה האוסר סובר שחייב מן התורה, או שפטור ואסור רק מדברי סופרים{{הערה|ראה צמח צדק חידושים על הש"ס שבת, פי"ב מ"ב בדעות רש"י ותוס' (וכן כתב הפני יהושע כתובות ה, ב בתוס' ד"ה את"ל בדעת רש"י; ויש להעיר מדברי רש"י שבת קכא, ב ד"ה דילמא). וראה ריטב"א יומא לד, ב ד"ה אמר אביי. ועוד.}}.

אמנם, מודה רבי שמעון שבמקרה שהפעולה תביא בוודאות למלאכת שבת (לדוגמא, כאשר הספסל יעשה חריץ בוודאות), חייב עליה: {{ציטוטון|מודה רבי שמעון בפסיק רישא ולא ימות}}{{הערה|שבת עה, א. קג, א. קלג, א. ועוד.}} - "יחתך ראשו ולא ימות?" כוונת הגמרא למקרה הממחיש הגדרה זו: {{ציטוטון|הרי שצריך לראש עוף לצחק בו לקטן וחתך ראשו בשבת, אף על פי שאין סוף מגמתו להריגת העוף בלבד – חייב, שהדבר ידוע שאי אפשר שיחתוך ראש החי ויחיה, אלא המות בא בשבילו}}{{הערה|רמב"ם הלכות שבת פרק א, הלכה ו.}}.
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*