עריכת הדף "פניני התניא" (פסקה)

==היסטוריה==

בשנת תשנ"ב אישר [[הרבי שליט"א מלך המשיח]] את ההצעה שאנ"ש ילמדו את [[אגרת התשובה]] שבספר התניא עם ביאורי כ"ק אדמו"ר שליט"א<ref>ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 12.</ref>. על מנת לעזור לתמימים ואנ"ש לקיים את רצונו של הרבי, הוציא [[חיים לוי יצחק גינזבורג|הרב לוי יצחק גינזבורג]] ספר שכלל את כל י"ב הפרקים שבאגרת התשובה עם ביאורי הרבי בשפה פשוטה כך שכל אחד יוכל ללמוד ולהבין אותם.

כאשר שלח הרב גינזבורג לרבי את ספרו [[משיח עכשיו (סדרת ספרים)|משיח עכשיו ]] חלק א' ושאל האם להתחיל לכתוב ביאור על התניא זכה לקבל מענה "הסכמה וברכה<ref>ליקוט מענות קודש תשנ"ב - תשנ"ד ע' 86.</ref>". 

כאשר קיבל הרב גינזבורג את המענה החל לכתוב ביאור על ספר ה[[תניא]] בסגנון פשוט ו"התוועדותי" כך שיובן גם למי שלא התנסה בלימוד מאמרי חסידות עמוקים.

כחלק מהכתיבה ראה הרב גינזבורג כחובה וזכות לעורר בכל פרק ופרק על הנקודה העיקרית - [[קבלת פני משיח צדקנו|קבלת פני הרבי שליט"א משיח צדקנו]]. בחלקים הראשונים היה זה רק באיזכור בסיום כל פרק שנחתם בהקשר לגאולה וב"תיכף ומיד ממש", בעוד שבחלקים המאוחרים יותר כתב הרב גינזבורג כמה וכמה פעמים בכל פרק על [[נצחיות חייו של הרבי|נצחיות חייו של הרבי שליט"א]] וחובת [[פרסום גאולה ומשיח|פירסום בשורת הגאולה]], כשבסיום כל פרק מופיעה מסה מאלפת על הקשר של הפרק לגאולה, על התממשות [[נבואת הגאולה]] תיכף ומייד ממש, על אמונתנו בדברי הרבי גם לאחר הנסיון שאירע ב[[ג' תמוז ה'תשנ"ד|ג' תמוז]], ובחתימת הפרק תמיד: "[[יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד|יחי אדוננו מורינו ורבינו מלך המשיח לעולם ועד]]"!

לאחר פטירתו של המשפיע שלו - [[מענדל פוטערפאס|ר' מענדל פוטערפאס]] שילב בביאור סיפורים ששמע ממנו. בהקדמה לספרו תמיד טרח להדגיש את חלקו של ר' מענדל בבשורת הגאולה (לצד ההסבר המפורט על התקופה בה אנו נמצאים, והחובה המוטלת על כל אחד ואחד מאיתנו לפעול את התגלותו של הרבי).

בהמשך, היה מי שהציע לו להוריד מהכריכה את המילים "מלך המשיח" מהכיתוב "ע"פ שיחות הרבי מלך המשיח שליט"א וביאורי חסידים" בשביל שהספר יוכל להגיע לקהל רחב יותר. הרב גינזבורג נטה לסרב וכאשר [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|כתב לרבי]] על כך קיבל מענה שכל פשרה מוכיחה על ספק באמיתית העניין.

בתחילה יצא בכל חלק שמונה - שבעה פרקים מהתניא, בהמשך הכמות ירדה<ref>לדוגמא: פרקים ל"ב - ל"ד יצאו לאור בכרך אחד ואף פרקים מ"א מ"ב יצאו לאור בחלק אחד בלבד!</ref> והחלו להופיע הקדמות והוספות לפרקים.

בחלקים הראשונים בסופו של כל ספר יצא ביאורים ב[[סדר ההשתלשלות]], כל חלק בנושא אחר. בחלקים המאוחרים יותר יצא בסוף כל ספר שאלות חזרה על הפרקים מתוך שאלות החזרה שהכין לתלמידיו בישיבה.

על פי הוראת הרבי שליט"א מלך המשיח באגרות קודש החל להוסיף בספר מראי מקומות (אע"פ שהדבר האט את הוצאת הספרים). 

כאשר סיים לכתוב את י"ב החלקים שהרכיבו את כל חלק א' של ספר התניא - [[ליקוטי אמרים]] קיבל הוראה מהרבי שליט"א מלך המשיח באמצעות ה[[אגרות קודש (אדמו"ר שליט"א)|אגרות קודש]] לקיים [[התוועדות חסידית]] לרגל הסיום של ליקוטי אמרים ואגרת התשובה. ואכן בכ"א בכסלו תשע"ז התקיימה התוועדות חסידית לרגל סיום כתיבת הסדרה ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|ישיבה בראשון לציון]] בה כיהן הרב גינזבורג כ[[משפיע]] בהשתתפות רבנים ומשפיעים.

בהמשך הוציא הרב גינזבורג את חלק י"ג בסדרה - על [[שער היחוד והאמונה - חינוך קטן|חינוך קטן]] ופרקים א' וב' ב[[שער היחוד והאמונה]].

לאחר פטירתו של הרב גינזבורג, יצא לאור חלק י"ד (בתחילה בהמשכים ב[[ישיבת תות"ל ראשון לציון|גליון החייל]] ולקראת ה' טבת תש"פ בספר בפני עצמו) על פרקים ג' עד ו' בשער היחוד והאמונה<ref>מסגנון הספר נראה שהרב גינזבורג לא הספיק לסיים את כתיבתו.</ref>.