עריכת הדף "פורים דמוקפין" (פסקה)

==מקור==
ב[[מגילת אסתר]]{{הערה|ט, ה ואילך.}} מסופר אודות ביטול [[גזירת המן]] וניצחונם של היהודים, אשר היכו באויביהם ביום [[י"ג באדר]], ולמחרת נחו ועשו את [[י"ד באדר]] ליום משתה ושמחה. בעיר שושן נתן המלך [[אחשוורוש]] יום נוסף למלחמה, והיהודים היכו באויביהם גם בי"ד באדר ונחו ועשו את [[ט"ו באדר]] ליום משתה ושמחה. בקשר לכך נאמר:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, יט|תוכן=עַל כֵּן הַיְּהוּדִים הַפְּרָזִים הַיֹּשְׁבִים בְּעָרֵי הַפְּרָזוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר שִׂמְחָה וּמִשְׁתֶּה וְיוֹם טוֹב וּמִשְׁלוֹחַ מָנוֹת אִישׁ לְרֵעֵהוּ:}}
בהמשך מסופר כיצד תיקן [[מרדכי היהודי]] את חג הפורים לדורות:
{{ציטוט|מרכאות=כן|מקור=אסתר ט, כ-כא|תוכן=וַיִּכְתֹּב מָרְדֳּכַי אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּשְׁלַח סְפָרִים אֶל כָּל הַיְּהוּדִים אֲשֶׁר בְּכָל מְדִינוֹת הַמֶּלֶךְ אֲחַשְׁוֵרוֹשׁ הַקְּרוֹבִים וְהָרְחוֹקִים: לְקַיֵּם עֲלֵיהֶם לִהְיוֹת עֹשִׂים אֵת יוֹם אַרְבָּעָה עָשָׂר לְחֹדֶשׁ אֲדָר וְאֵת יוֹם חֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ בְּכָל שָׁנָה וְשָׁנָה:}}

לא מוזכר במפורש במגילה מה בין חגיגת הפורים של "היהודים הפרזים" בי"ד באדר ובין חגיגת הפורים שתיקן מרדכי בי"ד ובט"ו באדר. אולם בגמרא הוכיחו שכוונת הכתובים היא שישנם שני ימי פורים נפרדים - בי"ד באדר לערים שאינן מוקפות חומה, ובט"ו באדר לעיר שושן ולערים המוקפות חומה{{הערה|מגילה ב, ב.}}.