עריכת הדף "עשרת הדברות" (פסקה)

==מהות עשרת הדברות==
בחסידות מוזכר רבות את הכלל שטבע הרב [[סעדיה גאון]] כי כל התורה כלולה בעשרת הדברות, ובספרי החסידות מבואר יותר כי גם עשרת הדברות כלולות כולם בדיבור הראשון שהוא "אנכי ה' אלקיך".

ואמר [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|1=[http://www.chabadlibrary.org/books/default.aspx?furl=/adhaz/toraor/16/67b&search=%d7%a2%d7%a9%d7%a8%d7%aa+%d7%94%d7%93%d7%91%d7%a8%d7%95%d7%aa תורה אור יתרו, סז, ב]}}: עיקר קבלת התורה הוא הדיבור הראשון של עשרת הדברות "וידבר אלקים את כל הדברים האלה לאמר אנכי". לכאורה מלת לאמר אין לה הבנה, ואינה כמו כל "לאמר" שבמקרא שפירושה ציווי אלוקי למשה רבינו לומר את הדברים לשאר בני ישראל, שהרי בעשרת הדברות אי אפשר לפרש כך שהרי כל ישראל שמעו פה אל פה דבר ה' את אשר ישנו פה ואת אשר איננו פה כו'. 

לכן מן הכרח לומר, כי פירוש המילה הוא ציווי עתידי לאמר ולדבר בעתיד, לאחר שעת מתן תורה, את כל דברי התורה מה שכבר נאמר למשה מסיני, כי כל מקרא ומשנה הלכות ואגדות כולם נאמרו למשה בסיני, הגם שבגמרא הוזכרו שמות תנאים ואמוראים שאמרו הלכה זו כמו בית שמאי אומר כך כו' היינו דבר ה' זו הלכה שנאמרה למשה מסיני שיצא מפי אותו תנא ואמורא. נמצא שקבלת התורה נמשכת תמיד. שה' מסר לנו את הכח לומר את דברי התורה כפי אשר נאמרו בסיני וכמו שכתוב "דברי אשר שמתי בפיך".

וכח זה ניתן לישראל להיות הלכה היוצאת מפיהם דבר ה' ממש שנאמרה למשה מסיני ניתן בזמן קבלת התורה בעשרת הדברות, "לאמר מה שכבר נאמרה" וזהו בבטול אליו יתברך, שאז אין הדבור נעשה נפרד אצל האדם להיות יוצא מפי עצמו כאלו הוא שלו, רק בבחינת "תען לשוני אמרתך" שהתורה היא אמרתך אלא שלשוני תען כעונה אחר האומר מה שהוא אומר. ועשרת הדברות הן כללות כל התורה שבקבלתן עשרת הדברות מפי הגבורה קבלו כל התורה להיות בחינת בטול אצלם לדבר ה' המדבר בפיהם.

על כך מסיים אדמו"ר הזקן: {{ציטוטון|ומזה יתבונן המשכיל ויפול עליו אימה ופחד בעסק התורה בשומו ללבו כי דבר ה' הוא ממש שנאמרו למשה מסיני... ועסק התורה בבחינת בטול זה הוא הנותן עוז ותעצומות ל[[נפש האלקית]] ותושיה ל[[סטרא אחרא]]}}.