עריכת הדף "עקרה" (פסקה)

==בחסידות==
הולדת ילדים ב[[עבודת ה']] עניינה הולדת ה[[מדות]] מה[[מוחין]] שהם מידת [[אהבה]] היא בחינת [[בן]], וה[[יראה]] היא בחינת [[בת]]. עקרה הוא האדם שאין בכחו ללדת כלל מידות אהבה ויראה אמיתיים בליבו.

ובטעם הדבר ישנם כמה ביאורים:
:א) כח אהבה ויראה שיש בנפשו האלוקית של האדם הם בכחו של הבורא בלבד, ומגיעים מה"ארץ העליונה", על דרך כח ה[[הולדה]] שבאדם, שהיא ב[[כח הא"ס]] דווקא{{הערה|שם=תשי"ב}}. בשביל לקבל כח זה, על האדם לעורר, לפחות פעם בשנה, את הקשר העמוק שלו ("[[הזזה עצמית]]") עם אלקות שלמעלה מטעם ודעת{{הערה|שם=תשי"ב}}. וכן כשעובד את ה', אולם מניעיו הם, שהוא יהיה האוהב והירא, ואינו חדור בכך שכל עבודתו היא לה' ורק להשלים את רצונו, לא יוליד מידות אהבה ויראה, וזה הרמז בפסוק "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך" שסיבת העקרה היא לפי שעבודת ה' היא "בארצך" חלק מרצונותיו האישיים של האדם{{הערה|שם=תוא}}. 
:ב) ישנה אישה שאין לה בית ולד ואין לה רחם להכיל ולקבל את ההריון{{הערה|ראה תלמוד בבלי יבמות סד, ב.}}. שעניינה בעבודת האדם, שלהיותו [[יש]] המחזיק מקום לעצמו ועוסק ברצונותיו, לומר כך אני רוצה, כך טוב לי, וזה איני יכול לעשות וכיוצא בדברים אלו (ואפילו רצונות של קדושה; "הנה אם הוא מלא ועסוק בהרצונות שלו, לומר שעבודה זו יש לו חוש בה כו', עבודה זו הוא רוצה ועבודה זו אינו רוצה אזי הוא כלי מלא שאינו מחזיק, שאינו תופס האמת במוחו ושכלו להיות מזה התפעלות שכלית"{{הערה|שם=תשי"ב|הרבי, מאמר [http://www.chabadlibrary.org/books/admur/tm/4/38/index.htm ד"ה לא תהיה משכלה תשי"ב].}}. מחמת כך נטמטם ונסתם מוחו, עד שאין בכחו לקבל את ההתבוננות ולהוליד מידות אהבה ויראה{{הערה|שם=תוא|תורה אור פרשת משפטים [http://www.chabadlibrary.org/books/adhaz/toraor/17/78d.htm ד"ה לא תהיה משכלה ועקרה].}}.
:והעצה לעקרה זו היא ה[[ביטושים]] שעל ידה נעשה כלי לקבל את אור ההתבננות באלקות.