עריכת הדף "עמרם מלכא" (פסקה)

==תולדות חיים==
===ילדותו===
ר' עמרם נולד בקזבלנקה שב[[מרוקו]] ב יד' טבת [[תש"ו]], כילד במשפחה ברוכת ילדים בת שלוש עשרה נפשות, להוריו ר' שלמה ומסעודה מלכא. ואחיו הוא ר' [[דוד מלכא]]. כשהיה ילד קטן בגיל ארבע, בשנת [[תש"י]] עלתה משפחתו ל[[ארץ ישראל]] והתיישבה כמו עולים רבים ממרוקו ב[[פרדס חנה]]. למרות שעולים רבים ירדו מדרך התורה והמצוות, אבי המשפחה שמר על חיי תורה ומצוות מלאים וכך חינך את ילדיו. בתחילה למד בבית ספר עממי שהתהדר כבית ספר שומר מסורת, אך כשהבין אביו כי המקום מרחיק את הילדים מדרך התורה, והעביר את ילדיו לבית ספר אחר. בזמן שהותם במחנה העולים שיתפה המשפחה פעולה עם [[חסידי חב"ד]], כמו ר' [[דוד ליסלבוים]] שהגיעו בשליחות [[הרבי]] לפעול במעברות. אחרי שבע שנים בפרדס חנה עברה משפחתו לשיכון ו' ב[[בני ברק]] כדי להעניק לילדים חינוך יהודי-דתי, שם נכנס ל[[תלמוד תורה]] הכללי.

=== שנות הבחרות ===
כשהגיע לגיל 12, בשנת [[תשח"י]], רצה אביו לשולחו לישיבה ספרדית של הרב חפוטה שפעלה ב[[תל אביב]], אך הרב רפאל עבו{{הערה|רב ב[[טבריה]]. שימש כאב בית דין ב[[תל אביב]]}} שהיה רבו של אביו המליץ לו על ישיבת [[תומכי תמימים לוד|תומכי תמימים בלוד]] של [[חסידות חב"ד]], שאף בנו יהודה למד שם. יחד עם אחיו התאום אברהם נכנס ללמוד בישיבה בלוד, שם קיבל אותם הרב [[אליעזר הורוביץ]].

באותה תקופה הישיבה בלוד פעלה ב"[[תומכי תמימים לוד#הישיבה בפרדס|פרדס]]" והייתה מלאה בילדי עולים מ[[מרוקו]], [[תימן]] ו[[רוסיה]]. המדריכים של עמרם היו הרב [[אהרון טייכמן]] והרב [[משה הלל]]. את [[בר המצווה]] חגג ב[[בני ברק]] עם כל תלמידי הכיתה, כשהחגיגה נהפכת ל[[התוועדות חסידית]].

בישיבה בלוד ינק מעיקרי [[תורת החסידות]] ו[[התקשרות]] ל[[רבי]], ולאחר סיום הלימודים בישיבה בלוד עבר ללמוד שלוש שנים נוספות ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד]], שם קיבל על עצמו לנהוג ב[[מנהג|מנהגי חב"ד]].

לקראת [[חודש תשרי]] [[תשכ"ו]] נסע ללמוד ב-[[770]] ב[[הישיבה המרכזית 770|תומכי תמימים המרכזית]] במסגרת [[קבוצה|שנת ה'קבוצה']], כשהתוכנית המקורית הייתה להיות אצל [[הרבי]] במשך חצי שנה ולחזור לארץ לקראת [[חג הפסח]]. ב[[התוועדות]] הגדולה של הרבי ב[[חג הפורים]] שררה שמחה גדולה, ושלושה בחורים מה'קבוצה', הרב [[זלמן גופין]], [[נחום זווין]] והרב [[שלום בער וולפא]] ניצלו את ההזדמנות וביקשו מהרבי ברכה ששנת הקבוצה לא תסתיים קודם הזמן. הרבי נתן ברכה וביקש שזה יהיה בדרך חוקית. העניינים סודרו, והקבוצה נשארה שנה שלמה, ור' עמרם חזר רק אחרי פסח [[תשכ"ז]].