עריכת הדף "עמרם בלוי" (פסקה)

== תולדות חיים ==
[[קובץ:ר' עמרם בלוי.jpg|ממוזער|עם הראשון לציון הרב [[שלמה משה עמאר]]]]
נולד בשכונת בית ישראל בירושלים לר' ברוך יהודה בלויא, שהיה מראשי תנועת [[פאג"י]] וחבר מועצת עיריית [[ירושלים]], בנו של ר' משה אורי בלויא, מנהיג תנועת [[אגודת ישראל]] בארץ.

בילד פתח בחברת תהילים, למד ב[[עץ חיים]]  בגיל 14 בעקבות התקרבותו של אחיו הגדול הרב [[טוביה בלוי]], הפך גם הוא לחסיד חב"ד, ובמקביל ללימודיו בישיבת "עץ חיים" היה לומד חסידות בישיבת [[תורת אמת]], כמו כן היה שומע שיעור ב[[עטרת ראש]] ל[[כ"ק אדמו"ר האמצעי]], בכל ליל שישי, מפי [[נחום שמריהו ששונקין|הרנ"ש ששונקין]].

בנוסף ללימודי החסידות האישיים שלו, מסר ר' עמרם שיעורי חסידות בישיבת "[[מרכז הרב]]" בירושלים, במשך כחצי שנה. ראש הישיבה, הרב [[צבי יהודה קוק]], אישר את קיום השיעור בשני תנאים: ראשית שיתחילו ללמוד מ[[תניא - פרק ל"ב|פרק ל"ב בתניא]] (העוסק בעניין [[אהבת ישראל]]), באומרו כי "זהו הלב של התניא", והתנאי השני הוא, כי מוסר השיעור, הרב עמרם, ילמד את תורת אביו, הרב אברהם יצחק קוק. בשנים אלו גם עשה חיל בלימודיו בישיבת עץ חיים, ונבחן על 600 דפי גמרא בע"פ בבת אחת.

בעקבות הוראת הרבי החל לשמוע ר' עמרם הצעות שידוכים, ובתאריך [[כ"ו מנחם אב]] נישא עם מרת יהודית (לבית בורנשטיין).

לאחר נישואיו החל לעבוד כמחנך, ושימש במשך מספר שנים כמחנך וכסגן מנהל של בית ספר חב"ד בשכונת קריית היובל. לאחר מכן נכנס לעבוד בחטיבת הביניים בקריית נוער בתחילה כמחנך ובהמשך (החל מתשמ"ב) כמנהל החטיבה.

===הפצת המעיינות===
כבר מגיל צעיר עסק ר' עמרם בפעילות חב"דית נמרצת וזאת לצד אחיו הרב טוביה שהיה ממנהלי צא"ח בירושלים.

עיקר תפקידו היה הנחיית כינוסים שונים ומתן הרצאות באירועים שנערכו מטעם חב"ד, כמו כן הנחה בחלק מהשנים את התוועדות י"ט כסלו המרכזית בכפר חב"ד ובבנייני האומה, ואירועים נוספים שנערכו ברחבי הארץ. בשנת תש"מ, נערכה תהלוכת ל"ג בעומר הראשונה בארץ, בה היה ר' עמרם המנחה.

משהחלה היוזמה של [[ערבי חב"ד]] בקיבוצים, נטל חלק בערבי חב"ד אלו והיה מלווה את המקהלה כמנחה, תוך מתן דברי הסבר על מהותו של כל ניגון וניגון ועל ערכי חסידות חב"ד.
כיום אפשר לשמוע את הנחיותיו בסדרת תקליטי ניח"ח (תקליט מספר 9 ו-10), שם נשמע קולו של ר' עמרם, כשהוא נותן הסבר לפני כל ניגון.

===כולל חב"ד===
[[קובץ:עמרם בלוי.jpg|ממוזער|עם השר נפתלי בנט]]
בשנת תשס"ב, פרש ר' עמרם מתפקידו כמנהל החטיבה בקריית נוער ויצא לגמלאות. באותם ימים, ימי הפרעות של תקופת האינתיפאדה השנייה, ביקשו ב[[כולל חב"ד]] לפתוח אגף שירכז את הטיפול ביתומים ואלמנות שהתרבו בעקבות ימי הדמים. שמו של ר' עמרם, כמי שנודע כאיש חינוך שניחן גם ביכולות הנדרשות בכדי לנהל אופרציה שכזו, עלה כאחד המועמדים. משהוצעה לו המשרה, הסכים להתמנות לתפקיד, אותו ביצע בהתנדבות גמורה, ללא שום תמורה או שכר, דבר שנחשף לציבור רק לאחר פטירתו.

עם היכנסו לתפקיד החל ר' עמרם לגבש תוכנית עבודה מסודרת לטיפול ביתומים ובמשפחותיהם, בנוסף לפעילות השוטפת של מתן עזרה וסיוע יומיומי למשפחות, פתח ר' עמרם מיזמים ומבצעים מיוחדים, כגון תוכנית חלוקת המלגות, במסגרתה קיבלו היתומים מלגות על הצטיינות בלימודים. כך גם בטקס הבר מצווה ליתומים השנתי שנערך בכותל, היה מעורב באופן אישי בכל הפרטים וניצח על המלאכה ביד רמה. נופשים במלונות ובאתרים ברחבי הארץ בימות הקיץ ובחג החנוכה.
כמו כן פיקח באופן אישי על התקדמותם של אלפי היתומים בחייהם הפרטיים והלימודיים, תוך היכרות מעמיקה עם כל אחד מהם.

בתפקידו זה שימש עד יומו האחרון בעלמא-דין, ב[[ז' אדר|ז' אדר ב']] [[תשע"ט]], בשעה שקיפד את חייו באורח טראגי כאשר ניסה לעלות לאוטובוס בשכונת ארמון הנציב בירושלים, אך מעד ונפל, ונהג האוטובוס שלא הבחין בנפילתו פתח בנסיעה והרב בלוי נמחץ מתחת לגלגלי האוטובוס.

הלוייתו התקיימה עוד באותו ערב, ויצאה מבית הלוויות שמגר לבית החיים בהר הזיתים בירושלים, שם נטמן.

===בעולם המחקר===
לצד פעולותיו בשדה החינוך ובכולל חב"ד, עסק לאורך השנים בחקר תולדות החסידות.

עם ייסודם של הקבצים [[היכל הבעש"ט (גיליון)|היכל הבעש"ט]] ו[[פרדס חב"ד]], השתתף בהם ככותב קבוע ופרסם מאמרי מחקר שונים על ההיסטוריה החסידית, עם דגש רב לתולדות חב"ד בארץ הקודש.

בשנת תשפ"א יצא לאור מכתביו הרבים - ספר 'בני הצמח צדק', בעריכת נכדו הרה"ת מנחם מענדל בלוי, ובו מסופר על תולדות [[התפצלות חסידות חב"ד (תרכ"ו)|בני ונכדי הצמח צדק]] שכיהנו באדמו"רות במקביל לשושלת [[ליובאוויטש]].

ברבים ממחקריו עשה שימוש בגנזך [[כולל חב"ד בארץ הקודש]].