עריכת הדף "עוז והדר" (פסקה)

==המכון==
הספר הראשון שהמכון ערך מחדש והוציא לאור, היה ה[[שו"ע הרב]] שהו"ל בשנת ה'תשנ"ג בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים, מה שגרם למערכת [[הוצאת ספרים קה"ת|קה"ת]] להעלות את ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של [[הוצאת ספרים קה"ת|הוצאת קה"ת]].

למכון כמה סניפים, בסניף הממוקם ב[[ירושלים]], נמצא המפעל העיקרי של המכון - הוצאה מחודשת של התלמוד הבבלי. מפעל זה, נמשך כ-20 שנה, בניצוחם של העורך האחראי הרב יוסף סמט והעורך הראשי הרב עזריאל לוי. העבודה כוללת הגהה בעזרת דפוסים וכתבי יד עתיקים של התלמוד. בנוסף עוסקים במכון, בעריכה מחודשת של תלמוד ירושלמי, מהדורה ("מהדורת פריעדמאן") שהושקה רשמית בדצמבר 2010.

בסניף המכון בבית שמש מתנהלת מזה כמה שנים עריכת מקראות גדולות מבוארות, ובהן פירוש על פרשני המקרא. בשנת ה'תשס"ה (2005) החל המכון בהוצאת פירוש לתלמוד בבלי, הנקרא מתיבתא. הוצאה זו כוללת גמרא מנוקדת ומפוסקת, המשולבת עם פירוש מילולי של הארמית הבבלית שבתלמוד, פירוש על פירוש [[רש"י]] ותוספות, תמצית של כמה מפרשני הגמרא, סיכום ההלכות הנלמדות מהגמרא ועוד. בנוסף עוסק המכון בהוצאת [[משנה ברורה]] המבואר, הכולל פירוש מקיף על דברי המשנה ברורה וציון לפסקי הפוסקים האחרונים בשאלות אקטואליות.

המכון הוציא לאור ספרים רבים נוספים, ובהם סדרת הספרים "אוצר מפרשי הרמב"ם" - ליקוט מכ-200 ספרים על "[[משנה תורה לרמב"ם|משנה תורה]]", וכן עריכה מחודשת של הספרים "שיטה מקובצת", "ערוך השולחן" ו"[[משנה ברורה]]".

בשנת [[תשפ"ד]] הוציא המכון לאור את [[ספר התניא]] עם ביאור מקיף, טקסט התניא מובא בתחילה עם [[צורת הדף]] בה נדפס במהדורת [[קה"ת]]. את הספר ערך הרב [[משה חיים חנונו (כפר חב"ד)|משה חיים חנונו]].

בשנת [[תשע"ט]] הוציא המכון [[הגדה של פסח]]. ברשימת ביביליוגרפיה בסוף הספר מופיעה אף [[הגדה של פסח עם לקוטי טעמים ומנהגים|הגדתו של הרבי]] בין שאר ההגדות.