עריכת הדף "עוזיאל פלטין" (פסקה)

== תולדות חייו ==
נולד בשכונת 'זיכרון יוסף' הירושלמית, הוריו (אביו ר' מתתיהו פלטין) היו שומרי [[תורה]] ו[[מצוות]], אך בשנות הכ"ף ירד מהדרך עם עוד צעירים רבים שהלכו אחרי הרוח החדשה. הוא עזב את הוריו והגיע ל'הכשרה' של 'הנוער העובד' בקיבוץ בארי שבנגב. שם הרגיש את הטעם של חופש ודרור. אחר כך פנה לשירות בחיל הים. אחר זמן נתמנה לאיש סיפון על ספינת קרב. עוד בילדותו שבה אותו קסם הים.  פעם החליטו הוא ואחיו לשחות אל האופק. שניהם שחו ושחו, וכשהגיעו לאפיסת כוחות, כבר לא ראו את החוף שמאחוריהם. את הדרך חזרה עשו על סירת דייגים, שמצאה אותם ב[[נס]] ברגע האחרון. 

אחרי שירותו הצבאי הצטרף לצי הסוחר והיה ליורד ים אמיתי. במשך השנים חצה את כל האוקיינוסים ושהה בעולם כולו. הוא טעם מכל מה שהציעו לו בחיים: סכנות, מחלות, הוללות ועוד. "כשאתה ניצב בודד במשמרת לילה על גשר-הפיקוד, ולנגד עיניך פרוס הים הענק, אתה נמשך על כורחך להרהורי נפש", הוא אומר. "הים ועוצמתו שאינה ניתנת לתיאור, מהווים קרקע מתאימה למחשבות עמוקות על אפסיות הנבראים ועל גדולת היד העליונה שמכוונת את הכול. אתה מתחיל לחפש את המשמעות האמיתית שמאחורי הדברים".

בשנת [[תשכ"ו]] החליט לפרוש מחיי יום. הוא היגר מהארץ ל[[ניו יורק]] שם התחיל לעבוד בנהג מונית. ערב אחד נכנס אליו נוסע שביקש לנסוע ל[[770]]. כשהגיעו למקום, ראה אורות הדולקים ומשהו פנימי מושך אותו להיכנס. כעבור שעה קלה הוא כבר יודע שכאן הוא נשאר. 

כעבר זמן זכה להיכנס ל[[יחידות]] אצל [[הרבי]], וכך הוא מתאר: "עמדתי שם, אני הספן הקשוח שלא ידע פחד גם מול גלים סוערים, ואחרי שבריר שנייה מול המבט החודר של הרבי, אבדו לי כל האומץ וכל קשיות העורף. כשיצאתי החוצה אמרתי לעצמי: 'זהו, נגמרו חיי הבלגן, כעת מתחילים להיות יהודים!'"{{הערה|על פי מדור 'חיים יהודיים' בשיחת השבוע}}.

אחרי מספר שנים חזר ל[[ירושלים]]. נפטר ב[[כ"ה טבת]] [[תש"פ]]. נטמן ב[[בית העלמין הר הזיתים]]{{הערה|[https://col.org.il/news/149109 בבית ההלוויות 'שמגר' - מלווים למנוחות את ר' עוזיאל פלטין שנפטר היום] {{COL}}}}.