עריכת הדף "ספר תורה" (פסקה)

== כתיבת ספר תורה ==
{{ערך מורחב|כתיבת ספר תורה}}
ישנה מצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, "ועתה כתבו לכם את השירה הזאת ולמדה את בני ישראל". למרות שישנה מחלוקת בין פוסקי ההלכה לדיני המצווה בימינו, וישנם הסבורים שמקיימים את המצווה על ידי קניית ספרי קודש, בהם אפשר לקיים את מטרת המצווה - "ולמדה את בני ישראל" - שהיא לימוד התורה, אך הרבי הורה כי כל ילדי ישראל ישתתפו במצווה מיוחדת של כתיבת ספר תורה, כאשר כל ילד משלם את עלותו של אות אחת וזוקף אותה לזכותו.

===פצוע דכא===
לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ד' עמ' תעח.}} המילה '''דכא''' שבפרשת [[תצא]]{{הערה|פרק כ"ג פסוק ב'}} נכתב באלף ולא בה"א (לשיטת [[הגר"א]] נכתב בה"א). [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה|[[היום יום]] - [[ז' אלול]]}} שהיה בוורמאס ב[[תרס"ז]] וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ובו כתוב באלף, וכן כשהיה בפראג ב[[תרס"ח]] ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי [[עזרא הסופר]] וגם בו כתוב באלף. בשנת [[תשע"ה]] התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא באלף{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64711 חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}}}}.

אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' [[זלמן גוראריה]] דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות [[הרש"ג]] - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/59a7f07c6ae2c00001d468e5 אתר סמס לרב] של [[מכון הלכה חב"ד]]. וכך מובא בספר "בכל ביתי נאמן הוא", תולדות ר' שניאור זלמן גורארי'.}}.