עריכת הדף "ספר חבקוק" (פסקה)

==ספר חבקוק==
הספר נפתח בכותרת {{ציטוטון|הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר חָזָה חֲבַקּוּק הַנָּבִיא}}, כלומר זוהי נבואה מסוג "משא" – בדרך כלל (אם כי לא תמיד) נבואות משא הן נבואות פורענות על עמים זרים מסוימים, וכך גם כאן.

בארבעת הפסוקים הבאים (א', ב' - ה') מעלה חבקוק שאלות קשות כלפי השמים לגבי און, שוד וחמס, אך ללא ציון סיבה כלשהי וללא הסבר מהי הרעה שבשלה הוא זועק. על פי פירוש [[רש"י]] ל[[ספר ישעיהו]], [[ישעיהו]] התנבא על חבקוק, שעתיד "לריב את יוצרו" ולזעוק כלפי שמים על העוול שיראה.

מזמור חבקוק או תפילת חבקוק בפרק ג' הוא מזמור הדומה מאוד במבנהו, תוכנו וצורתו ל[[מזמור תהילים|מזמור]] [[תהילים]], ונפתח בכותרת: {{ציטוטון|תְּפִלָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת}}. השימוש במילה 'סֶלָה' שלוש פעמים במזמור מחזק את הקשר למזמורי התהילים, בהם מופיעה מילה זו פעמים רבות; מזמור זה הוא המקום היחיד בתנ"ך מחוץ לספר תהילים שבו מופיעה המילה.

למזמור ארבעה חלקים:
*פרולוג - פסוקים א-ב
*חלק ראשון - פסוקים ג-ז
*חלק שני - פסוקים ח-טו
*אפילוג - פסוקים טז-יט

חלקו הראשון הוא תיאור של עוצמת ה': מתואר כי אלוהים בא מדרום (תימן) ומלווים אותו שני בני לוויה (דבר ורשף) {{הדגשה|לְפָנָיו יֵלֶךְ דָּבֶר, וְיֵצֵא רֶשֶׁף לְרַגְלָיו; עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם|חבקוק ג|ג', ה' - ו'}}, ובחלקו השני [[נקמה|נקמתו]] בגויים הרשעים: {{הדגשה|בְּזַעַם תִּצְעַד-אָרֶץ, בְּאַף תָּדוּשׁ גּוֹיִם... מָחַצְתָּ רֹּאשׁ מִבֵּית רָשָׁע, עָרוֹת יְסוֹד עַד-צַוָּאר סֶלָה|חבקוק ג|שם, י"ב - י"ג}}.

באפילוג מתואר מצב של [[בצורת]]: {{הדגשה|כִּי-תְאֵנָה לֹא-תִפְרָח, וְאֵין יְבוּל בַּגְּפָנִים, כִּחֵשׁ מַעֲשֵׂה-זַיִת, וּשְׁדֵמוֹת לֹא-עָשָׂה אֹכֶל. גָּזַר מִמִּכְלָה צֹאן, וְאֵין בָּקָר בָּרְפָתִים|חבקוק ג יז|שם, י"ז}}. חלק מ[[פרשני המקרא|הפרשנים]] מניחים כי מדובר ב[[ארבה]] (הוא {{ציטוטון|עַם יְגוּדֶנּוּ}} המוזכר בפסוק הקודם) שגרם לבצורת, אולם לא ניתן לקבוע בוודאות.

=== ניבים וביטויים בעברית של ימינו שמקורם בספר חבקוק ===
* {{ציטוטון|עוֹד חָזוֹן לַמּוֹעֵד}} – ביטוי לדבר שמקווים לו אך יש לחכות הרבה זמן על להתממשותו.
*{{ציטוטון|גם אם יתמהמה בוא יבוא}} – מקור: ״{{ציטוטון|אִם-יִתְמַהְמָהּ, חַכֵּה לוֹ כִּי בֹא יָבֹא, לֹא יְאַחֵר|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ג}}}} - הוא יגיע בוודאות, גם אם יאחר. מצוטט ומופיע אצל [[רמב"ם|הרמב״ם]]: {{ציטוטון|אֲנִי מַאֲמִין בֶּאֱמוּנָה שְׁלֵמָה בְּבִיאַת הַמָּשִׁיחַ, וְאַף עַל פִּי שֶׁיִּתְמַהְמֵהַּ, עִם כָּל זֶה אֲחַכֶּה לּוֹ בְּכָל יוֹם}} ([[s:י"ג עיקרים|הרמב"ם, י״ג עיקרים]]).
*{{ציטוטון|איש באמונתו יחיה}} – מקור: {{ציטוטון|צַדִּיק, בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה|{{תנ"ך|חבקוק|ב|ד}}}} - ביטוי נפוץ בעברית מודרנית שמשמעו כי לכל אדם הזכות לחיות את חייו על פי ראות עיניו, השקפתו ואמונותיו. הביטוי המקורי בעל משמעות הפוכה כמעט: מי שמאמין בה׳ הוא הצדיק, ובזכות אמונתו, יחיה.
* {{ציטוטון|אֶבֶן, מִקִּיר תִּזְעָק|{{תנ"ך|חבקוק|ב|יא|ללא=ספר}}}} – ביטוי לעוול שנעשה והוא זועק לשמים.
* {{ציטוטון|לֹא יֵאָמֵן/יָאֳמַן/יְאֻמַּן כִּי יְסֻפַּר}} – מקור: {{ציטוטון|רְאוּ בַגּוֹיִם וְהַבִּיטוּ וְהִתַּמְּהוּ תְּמָהוּ כִּי פֹעַל פֹּעֵל בִּימֵיכֶם, "לֹא תַאֲמִינוּ כִּי יְסֻפָּר"|{{תנ"ך|חבקוק|א|ה|ללא=ספר}}}} – ביטוי לסיפור אשר סופר שאי אפשר להאמין בו שקרה במציאות אפילו שנאמר ברבים.

===מקורות לשם חבקוק בחז"ל===
על פי אחד ה[[מדרש]]ים (ראו למשל, [[ספר הזוהר]], מ"ד, ב') היה חבקוק בנה של [[האשה השונמית]] מתקופת אלישע ([[ספר מלכים|ספר מלכים ב']], [[S:מלכים ב ד|ד']]). על פי מסורת זו, השם הייחודי "חבקוק" נובע מחיבוקו של הילד על ידי אלישע הנביא ואמו. מסורת סותרת לזו הובאה בסדר עולם רבה, ועל פיה חי ופעל חבקוק בימי [[מנשה המלך]], מאות שנים לאחר מכן, ב[[תימן|יהדות תימן]] יש מסורת ששמו על שם הצמח הריחני הנקרא [[חבקבק]].

===במדרשי חז"ל===
[[תפילה|תפילת]] חבקוק מוזכרת ב[[ספרות חז"ל|חז"ל]] כדוגמה לתפילה תובענית (תפילתו של [[חוני המעגל]] הושוותה לזו של חבקוק ({{בבלי|תענית|כג}}), כזו המשיגה את מטרתה:

{{ציטוט|תוכן=וְאַמַר רַב אִילְעַא בַּר יְברֵכְיַה: "אִילְמָלֵא תְּפִילַּתּוֹ שֶׁל חַבַּקוּק, הַיוּ שְׁנֵי תַּלְמִידֵי חֲכָמִים מִתְּכַּסִּים בְּטַלִּית אַחַת (וְפִּירֵשׁ רַשִׁ"י: מִשּׁוּם עֹנִי), וְעוֹסְקִין בַּתּוֹרָה".|מקור={{בבלי|סוטה|מט|א}}}}

את רעיונו המרכזי של חבקוק סיכמה האמרה ה[[תלמוד]]ית הבאה:

{{ציטוט|תוכן=דָּרַשׁ רַבִּי שִׂימְּלַאִי: 'שֵׁשׁ מֵאוֹת וּשְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה מִּצְּווֹת נֶאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה'... בָּא חַבַּקוּק וְהֵעְמִידַן עַל אַחַת שֶׁנֶּאֱמַר: 'וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה' (חַבַּקוּק פֶּרֶק ב', פָּסוּק ד').|מקור={{בבלי|מכות|כד}}}}

ב[[פרק שירה]] הובא שסודות הבריאה נתגלו על ידי [[הקב"ה]] לחבקוק כמובא שם
{{ציטוט|תוכן=רַבִּי יְשַׁעְיָה תַּלְמִידוֹ שֶׁל רַבִּי חֲנִינָא בֶּן דּוֹסָא הִתְעַנָּה חָמֵשׁ וּשְׁמוֹנִים תַּעְנִיּוֹת, אָמַר כְּלָבִים שֶׁכָּתוּב בָּהֶם (יְשַׁעְיָה פֶּרֶק נ"ו, פָּסוּק י"א) "'''וְהַכְּלָבִ֣ים עַזֵּי־נֶ֗פֶשׁ לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ שׇׂבְעָ֔ה''' וְהֵ֣מָּה רֹעִ֔ים לֹ֥א יָדְע֖וּ הָבִ֑ין כֻּלָּם֙ לְדַרְכָּ֣ם פָּנ֔וּ אִ֥ישׁ לְבִצְע֖וֹ מִקָּצֵֽהוּ׃" יִזְכּוּ לוֹמַר שִׁירָה?, וְעָנַה לוֹ מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם, וְאָמַר לוֹ; יְשַׁעְיָה! עַד מָתַי אַתָּה מִתְעַנֶּה עַל זֶה הַדָּבָר, שְׁבוּעָה הִיא מִלִּפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא מִיּוֹם שֶׁגִּלָּה סוֹדוֹ לַ'''חֲבַקוּק הַנָּבִיא''' לֹא גִלָּה דָבָר זֶה לְשׁוּם בְּרִיָּה בָּעוֹלָם, אֶלָּא בִּשְׁבִיל שֶׁתַּלְמִידוֹ שֶׁל אָדָם גָּדוֹל אַתָּה, שְׁלָחוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם לִזְדַּקֵּק אֵלֶיךָ, וְאָמְרוּ; כְּלָבִים כְּתִיב בָּהֶם (שמות פֶּרֶק י"א פָּסוּק ז') "וּלְכֹ֣ל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל לֹ֤א יֶֽחֱרַץ־כֶּ֙לֶב֙ לְשֹׁנ֔וֹ לְמֵאִ֖ישׁ וְעַד־בְּהֵמָ֑ה לְמַ֙עַן֙ תֵּֽדְע֔וּן אֲשֶׁר֙ יַפְלֶ֣ה יְהֹוָ֔ה בֵּ֥ין מִצְרַ֖יִם וּבֵ֥ין יִשְׂרָאֵֽל׃", וְלֹא עוֹד אֶלָּא שֶׁזָכוּ לְעַבֵּד עוֹרוֹת מִצּוֹאָתָם, שֶׁכּוֹתְבִין בָּהֶם תְּפִלִּין וּמְזוּזוֹת וְסֶפֶר תּוֹרָה, עַל כֵּן זָכוּ לוֹמַר שִׁירָה. וּמַה שֶׁשָּׁאַלְתָּ חֲזוֹר לַאֲחוֹרֶיךָ וְאַל תּוֹסִיף בַּדָּבָר הַזֶּה עוֹד, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (מִשְׁלֵי פֶּרֶק כ"א פָּסוּק כ"ג); "שׁוֹמֵר פִּיו וּלְשׁוֹנוֹ שׁוֹמֵר מִצָּרוֹת נַפְשׁוֹ": בָּרוּךְ יְיָ לְעוֹלָם אָמֵן וְאָמֵן; בָּרוּךְ יְיָ מִצִּיּוֹן שׁוֹכֵן יְרוּשָׁלַיִם הַלְלוּיָּה; בָּרוּךְ יְיָ אֶלֹהִים אֶלֹהֵי יִשְׂרָאֵל עוֹשֶׂה נִפְלָאוֹת לְבַדּוֹ; וּבָרוּךְ שֵׁם כְּבוֹדוֹ לְעוֹלָם וִימָלֵּא כְבוֹדוֹ אֶת כָּל הָאָרֶץ אָמֵן וְאָמֵן:
|מקור=[[פרק שירה|ברייתא דפרקי שירה]] בסופה}}

על הפסוק "עָמַד וַיְמֹדֶד אֶרֶץ, רָאָה וַיַּתֵּר גּוֹיִם, וַיִּתְפֹּצְצוּ הַרְרֵי-עַד, שַׁחוּ גִּבְעוֹת עוֹלָם 'הֲלִיכ֥וֹת עוֹלָ֖ם' לֽוֹ" (חֲבַקוּק ג', ה' - ו') דרשו חז"ל ב[[תלמוד]] ב[[סיום מסכת]] של [[מסכת נדה]] שהיא סיום ששת סדרי לימוד ה[[תלמוד בבלי]] בשם [[תנא דבי אליהו]] שהלומד בכל יום הלכות מובטח לו שהוא בן [[עולם הבא]]; {{ציטוט|תוכן=[[תנא דבי אליהו|תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ זָכוּר לְטוֹב]]: כָּל־הַשּׁוֹנֶה הֲלָכוֹת בְּכָל־יוֹם, מֻבְטָח לוֹ שֶׁהוּא בֶן־הָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]], שֶׁנֶּאֱמַר: '''הֲלִיכוֹת עוֹלָם לוֹ''' (חבקוק ג, ו); אַל תִּקְרִי הֲלִיכוֹת, אֶלָּא הֲלָכוֹת.|מקור={{בבלי|נדה|עג}}}}
וכן בעניני נבואות חבקוק על גן עדן ותענוגות הצדיקים לעתיד לבוא אמרו בתנא דבי אליהו וזו לשון קודשו;
{{ציטוט|תוכן=
וְזֹאת הִיא הַשְּׁאֵלָה, שֶׁשָּׁאַל בּוֹ חַבַּקוּק הַנָּבִיא לִפְנֵי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, וְאַמַר לְפָנָיו; רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם! מִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה הַרְבֵּה, וּמִי שֶׁקָּרָא וְשָׁנָה קִימֶעַא, יִהְיֶה מַאוֹר פְּנֵיהֶם שַׁוִין כְּאֶחָד בְּמַאוֹר פָּנִים לָ[[עולם הבא|עוֹלָם הַבָּא]]? וְאָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא; לַאו!! אֶלָּא כָּל אֶחָד וְאֶחָד לְפִי דַּרְכּוֹ, וְעַל שֶׁעָמַד חַבַּקוּק וּדִּיבֵּר דְּבָרִים יְתֵּרִים, הֶרְאָה לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא כָּל הַמִּידּוֹת שֶׁנֶּאֶמְרוּ לוֹ לְמֹשֶׁה אֲבִי הַחֹכְמַה וְאֲבִי הַנְּבִיאִים, וְהֶרְאָה לוֹ, מֹאזְנֵי צֶדֶק, וְאַבְנֵי צֶדֶק, וְאֵפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק, שֶׁנֶּאֱמַר (חַבַּקוּק פֶּרֶק ג' פָּסוּק ב'); בְּרֹגֶז רַחֵם תִּזְכֹּר, אַף בְּרֹגֶז שֶׁיֵּשׁ לוֹ לְהַקַדוֹשׁ בַּרוּךְ הוּא, רַחֲמִים יִזְכֹּר! וְכֵן יִהְיֶה הַ[[שמש|שֶּׁמֶשׁ]] נַחַתּ רוּחַ וְתַעֲנוּג גָּדוֹל לַצַּדִּיקִים לִימוֹת בֶּן דָּוִד וְלַעוֹלַם הַבַּא |מקור={{תָּנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ|פֶּרֶק יב}}}}

===חבקוק ופורים===
במשך הדורות בקהילות היהודיות חוברו פרודיות ל[[חג הפורים]] על משקל פרק ג' פסוק א' שבספר חבקוק המתחיל ב'''תְּפִילָּה לַחֲבַקּוּק הַנָּבִיא עַל שִׁגְיֹנוֹת''' ונקראו בשם '''תפילה מחבקבוק הנביא''' הודפסו בתוך [[מסכת פורים]] וכדלהלן;
* כתב יד של חבקבוק הנביא, נכתב ב[[אנקונה]] [[ה'תקי"ב]].
* חבקבוק הנביא - [[מסכת פורים]] [[פזארו]] ה'רע"ג.

===במקורות נוספים===
בסיפור החיצוני בל והתנין מוזכר חבקוק כמי שהציל את [[דניאל]] – ואם כך הוא בן אותה תקופה. שם גם מצוין שם אביו, יהושע, ומסופר עליו שהוא שייך למשפחת לויים, מה שכבר הזכרנו לעיל.

במסורת של [[ביתא ישראל|יהדות אתיופיה]] שמור לחבקוק מקום של כבוד, והוא נזכר פעמים רבות בתפלתם. בקרב יהודי אתיופיה מסורת עתיקת יומין, ולפיה שמו של אביו של חבקוק היה '''דקר'''.

===קבר הנביא חבקוק===
קבר המיוחס לנביא חבקוק מצוי בחמישה מקומות: בארבעה מקומות בישראל לפי מסורות מסויימות, ובמקום חמישי ב[[איראן]].
* מסורת א'. נמצא בנחל חוקוק בגליל התחתון בישראל בסמיכות לקבר [[רבינו בחיי]] בן אשר מ[[ספרד]] מחבר הספרים רבינו בחיי על התורה וכד הקמח על פי [[יהדות|מסורת יהודית]].
* מסורת ב'. נמצא קבר חבקוק בהר הזיתים – מסורת יהודית נוספת שקבר חבקוק בסמיכות למערת חגי הנביא וקבר זכריה ויד אבשלום ב[[הר הזיתים]] ירושלים על פי דברי מסע משולם מוולטרה בארץ-ישראל.
* מסורת ג'. קבר חבקוק בתל קילא – קברו של חבקוק באתר ארכאולוגי ביהודה ושומרון בתל קילא על פי מסורת [[נצרות|נוצרית]].
* מסורת ד'. נמצא קברו בצפון הארץ ישראל ביישוב קדרים הנקרא בחז"ל [[כפר חנניה]], על פי מסורת [[דרוזים|דרוזית]] ו[[בדואים|בדואית]].
* מסורת ה'. נמצא במקום אחד ב[[איראן]], בעיירה בשם טוסרקאן (הקרובה לעיר המדאן) על פי מסורת [[ערבית (שפה)|ערבית]] ואיראנית.