עריכת הדף "ספר הניגונים" (פסקה)

==ההוצאה לאור==
בשנת [[תש"ד]] ייסד [[אדמו"ר הריי"צ]] את חברת [[ניח"ח]] "במטרה לאסוף את ניגוני חב"ד הישנים, לנקותם מהשגיאות בעזרת תלמידי התמימים הקשישים שלמדו בליובאוויטש, ולכתבם בתווי נגינה על ידי מומחה לדבר על פי ועד מבקר ולסדרם בדפוס"{{הערה|מכתב [[אדמו"ר הריי"צ]] מתאריך [[י"א בתמוז]] [[תש"ד]], נדפס בספר הניגונים כרך א' עמוד י'.}}. כראש החברה מינה [[אדמו"ר הריי"צ]] את הרב שמואל זלמנוב.

===הכרך הראשון===
הרב זלמנוב עמל במשך שנים לאסוף את ניגוני חב"ד הרבים מפי חסידים ובעלי מנגנים ומתוך נוסחאות שונות בירר את הנוסח המקורי והמדויק של כל ניגון, אחר כך, בעזרת מוזיקאים מומחים כתב בדיוק רב את תווי הניגונים, אז הוסיף ביאור לכל ניגון וכן פרטים על מקורו ומסורתו של הניגון. כמו כן הוסיף מבוא מיוחד ובו סקירה מקיפה על מהות הנגינה וחשיבותה בעם ישראל בכלל וחשיבות הנגינה החסידית והחב"דית בפרט, וכן ליקוט מדברי וכתבי [[אדמו"ר הריי"צ]] על מהותם וחשיבותם של ניגוני חב"ד. וכך לאחר עמל רב במשך כחמש שנים הוציא לאור בשנת [[תש"ט]] את הכרך הראשון של ספר הניגונים המכיל בתוכו 175 (קע"ה) ניגונים

===הכרך השני===
לאחר שיצא הכרך הראשון, שהתקבל בברכה אצל [[אנ"ש]] ואף בחוגים נוספים של בני ישראל, עלה בדעתו של הרב זלמנוב להמשיך להוציא ספרים נוספים שיכילו עוד ניגונים רבים, הוא כתב על כך לרבי הריי"צ שענה לו במכתב: "במענה על כתבם אדות המשכת סידור ניגוני חב"ד ולהכינם לדפוס כבחלק הראשון עם ביאורים וסדר קבלתם - נכון במאד".

הרב זלמנוב החל לאסוף ולערוך ניגונים נוספים. בינתיים, ב[[י' שבט]] [[תש"י]], הסתלק [[אדמו"ר הריי"צ]] ואת מקומו בהנהגת [[חסידות חב"ד]] מילא [[הרבי]] שהורה לרב זלמנוב להמשיך בעבודתו, וכך לאחר עבודה מאומצת יצא לאור בשנת [[תשי"ח]] 'כרך שני - חלק א' של ספר הניגונים, המכיל 35 ניגונים (ניגון קע"ו - ניגון ר"י) עם ביאורים ותולדות הניגונים כמו בכרך הראשון.

המספר המועט, יחסית, של ניגונים בכרך זה הוא מכיוון שחשבו להוציא את כרך זה בחלקים קטנים, ולכן גם נקרא בשם 'כרך שני - '''חלק א'''', אך לבסוף לא יצא הדבר לפועל מפני סיבות שונות.

===הכרך השלישי===
בשנותיו האחרונות החל הרב זלמנוב לעבוד שוב על הוצאת כרך נוסף וגדול של ספר הניגונים, וגייס למלאכה את החסיד ובעל המנגן הנודע הרב יוסף יהודא מרטון. מרטון גייס אנשי מקצוע מתחומי המוזיקה והפונטיקה, ובראשם המוזיקאי והקומפוזיטור הנודע אנדריי היידו, המוזיקאי יעקב מזור ונוספים - שיחד עם הרב זלמנוב יצאו להקליט חסידים ובעלי מנגנים ותיעדו בהקלטות מגוון ניגונים ששרו חסידים ביישובים ובעיירות של חסידי חב"ד בחוץ לארץ ואף אסף מכל מי שבידו הקלטות של ניגוני חב"ד, עד שהיה בידו סכום ניגונים נכבד הראוי למלא כרך שלם. ההקלטות, הפכו לתווים בדרך כלל בכתב יד ראשוני של יעקב מזור ואיתן אביצור, ואז נכתבו באופן קליגרפי מהודר בעבודת ידו של יוסף מרטון שהכין את תווי הניגונים להדפסה. הרב זלמנוב הוסיף ראשי פרקים עבור הביאורים ושאר הפרטים לרוב הניגונים, אך טרם הספיק לסיים מלאכתו זו וכן קודם שהספיק לסדר את הניגונים על פי סוגיהם למחלקות השונות נפטר לאחר התקף לב ביום [[ט"ז באדר]] [[תשל"ה]].

לאחר פטירתו החל בנו ר' [[ישראל יוסף זלמנוב]] לעבוד על הוצאת הכרך השלישי, אך מכיוון שלא רצה להוסיף או לגרוע מעבודתו של אביו הוחלט להוציא את הניגונים כמו שהם אף שהיו שזורים ביניהם ניגונים כפולים שהעורך לא הספיק להחליט איזו נוסחא עדיפה, רק סידרו את הניגונים על פי השיטה והסדר של הכרכים הקודמים. הכרך השלישי יצא לאור לקראת [[י' שבט]] [[תש"מ]] והוא מכיל 137 ניגונים (ניגון רי"א - ניגון שמ"ז).

בסה"כ כולל ספר הניגונים בשלושת חלקיו 347 (=שמ"ז) ניגונים. הספרים יצאו בהוצאת חברת ניח"ח.