עריכת הדף "סיבה ומסובב (נגלה)" (פסקה)

==סוגיית שבור מלכא==
בסיום [[מסכת עבודה זרה]]{{הערה|1=[http://chabadlibrarybooks.com/shas.aspx?mesechta=27&daf=76b&format=text דף ע"ו ע"ב.].}} מובא בנוגע לכשרותו של סכין טרף, שרוצים להשתמש בה לצורך אכילת דבר כשר:

אמר [[רב עוקבא בר חמא]] ונועצה עשרה פעמים בקרקע. אמר [[רב הונא בריה דרב יהושע]], ובקרקע שאינה עבודה. אמר [[רב כהנא]] ובסכין יפה שאין בה גומות. [[תניא]] נמי הכי, סכין יפה שאין בה גומות, נועצה עשרה פעמים בקרקע, אמר רב הונא בריה דרב יהושע לאכול בה צונן.

בנוגע לכך מביאה הגמרא עובדא: "כי הא ד[[רב יהודה]] ובאטי בר טובי הוו יתבי קמיה ד[[שבור מלכא]], אייתו לקמייהו [[אתרוג]]א, פסק אכל, פסק והב ליה לבאטי בר טובי, הדר {{מונחון|דצה|נעצה}} עשרה זימני בארעא, פסק הב ליה למר יהודה, אמר ליה באטי בר טובי וההוא גברא לאו בר ישראל הוא, אמר ליה מר קים לי בגויה ומר לא קים לי בגויה. איכא דאמרי אמר ליה אידכר מאי עבדת באורתא".

תרגום: רב יהודה ועבדו באטי בר טובי ישבו לפני [[שבור מלכא]], שהיה מלך גוי. הביאו לפניהם אתרוג למאכל. חתך המלך חתיכות מהאתרוג, ולקח לעצמו מספר חתיכות, לאחר מכן חתך המלך מהאתרוג בסכינו ונתן לבאטי. ולאחר מכן נעץ את הסכין עשרה פעמים בקרקע ואז נתן לרב יהודה לאכול. שאלו באטי בר טובי: וכי אני איני יהודי? השיב לו המלך: רב יהודה ידוע לי כי הוא נוהג בהלכה זו, ואילו עליך לא ידוע לי. (וכפירוש רש"י:) "מר קים לי בגויה - רב יהודה מכיר אני בו שהוא פרוש ולא יאכל דבר איסור אבל בך איני מוחזק שתהא פרוש כל כך". לפי הגרסא השניה הוא אמר לו כי ידוע לו בבירור כי באטי אינו שומר על מצוות התורה וכפירוש רש"י - "מאי עבדת באורתא - דרך פרסיים למסור נשים לאכסנאים וכששיגרן להם בלילה שעבר קיבל באטי ורב יהודה לא קיבל".

אודות שני הדיעות מה אמר לו שבור מלכא, מבאר הרבי כי הם חלוקים אם העיקר היא '''הסיבה''' שגרמה לו לדעת איך הוא עבד, או המסובב - שהוא עבד.