עריכת הדף "סוס" (פסקה)

==בזוהר הקדוש==
הסוס מוזכר בפנימיות התורה כמשל ל[[סטרא אחרא]] (ליצר הרע). ב[[זוהר הקדוש]] מפרש את הפסוק סוס ורוכבו רמה בים כמשל לסטרא אחרא שלמטה ושרשה העליון:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=כי גאה גאה, גאה בהאי עלמא, גאה בעלמא דאתי, כי גאה בההוא זמנא, גאה בגין דיתעטר בעטרוי בחדוותא שלימתא. סוס ורוכבו רמה בים, שולטנותא דלתתא ושולטנותא דלעילא דאחידן בהו, אתמסרו בההוא ימא רבא, ושלטנותא רבא למעבד בהו נוקמין, ותנינן לא עביד קודשא בריך הוא דינא לתתא עד דיעביד בשולטניהון לעילא, הדא הוא דכתיב (ישעיה כד כא) יפקוד יהו"ה על צבא המרום במרום ועל מלכי האדמה|מקור=זוהר חלק ב, נד ב}}

כי גאה גאה, בעולם הזה ובעולם הבא... סוס ורוכבו רמה בים, כוח הס"א שלמטה ושלמעלה שהיו אחוזים בישראל נמסרו בים העליון לעשות בהם נקמות. וכמו שלמדנו לא עושה הקב"ה דין למטה עד שיעשה דין בשולטנות הסט"א למעלה, כמו שנאמר ...

במקום אחר מפרש הזוהר הקדוש את הפסוק בצורה כללית על מסירת הסטרא אחרא ביד ישראל על ידי "ים" שהם חמישים שערי בינה, המתגלים ב[[קריאת שמע]]:

{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=אערענא במשיריין סגיאין דהוו קא אתיין מקרבא דחויא, ואינון משיריין דמלאכין דנחתין מזרזן לקבלא צלותין, מסטרא דחמשין אתוון דמייחדין ישראל בכל יומא, דבהון וחמשים עלו בני ישראל מארץ מצרים, דמלאכין דנחתין לאגחא קרבא, דקא ממנן על צלותין, כלהו הוה נחתין בתוקפא דגבורה, כד נצחין לחויא, וכמה חילין דיליה דקא רדפין אבתרייהו, בכמה חובין דישראל, ואינון מארי צלותין, ומסתכלין בשם יהו""ה דאיהי בינה, דנחתא עלייהו בתוקפא דגבורה, כלהו נפלין מקיומיהו, ואתקיים בהו סוס ורוכבו רמה בים, דא ים חמשין שערי בינה, חמשין אתוון דקריאת שמע|מקור=תיקוני זהר דף מב, ב}}
תרגום: ישנם קבוצות מלאכים חמושים, המקבלים את התפילות מכח חמישים האותיות של יחוד הוי"ה שמייחדים ישראל בכל יום שעל כך נאמר וחמושים עלו בני ישראל, הם מלאכים היוצאים לנהל קרב והם הממונים על התפילות, כולם יורדים בתוקף הגבורה ומנצחים את ה[[נחש]] של הסטרא אחרא, וכל החילות של הסט"א הרודפים אחר בני ישראל מכח עוונותיהם. ומלאכים אלו הם הנקראים בעלי התפילה, והם מתבוננים בכח שם הוי"ה של [[בינה]], ומכח זה שואבים תוקף וגבורה ללחום בסט"א עד שנופלים כולם מקיומם ונאמר בהם סוס ורכבו רמה בים, זה ים חמישים שערי בינה, חמישים האותיות של קריאת שמע{{הערה|עשרים וחמשה אותיות שבפסוק שמע ישראל פעמיים ביום הרי חמישים.}}.