עריכת הדף "נתן קרפיל קובלנוב (בני ברק)" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[נעוועל]] ב[[א' תמוז]]{{הערה|במסמכים הרשמיים מופיע התאריך י"ט טבת, אך זו טעות.}} [[תרפ"ה]] לאביו ר' [[אליעזר קובלנוב]] ומרת אלקה. בשעת הברית נקרא על שם סבו מצד אביו, ר' [[נתן קרפיל קובלנוב (נעוועל)|נתן קרפיל קובלנוב]] אבי משפחת קובלנוב החב"דית.

כילד בגיל 6 עברה משפחתו ל[[לנינגרד]] בעקבות הצקות שסבלו מאנשי המשטרה המקומית, ואביו דאג לו לחינוך יהודי ושכר חסידים שילמדו עמו באופן פרטי.

בזמן מלחמת העולם השניה נדדה המשפחה סמוך לאלמא אטא, הרחק מהחזית, ובהמשך עברה המשפחה לאלמא אטא עצמה, שם היה השליח של אביו לסעוד את [[הרבנית חנה]] אמו של הרבי שנותרה לבדה לאחר פטירתה בעלה, ועם סיומה של המלחמה, חזרו בשנת תש"ו ללנינגרד.

לאחר החזרה ללנינגרד, למד באוניברסיטה המקומית בעקבות אחיו הגדול ר' מענדל, והתמחה ברפואת ילדים כאשר הסיבה שלמד דווקא רפואה היתה מכיון שעבודה זו איפשרה לעבוד גם בשבתות בלי חשש של חילול שבת.

בליל חג הפסח תשי"א זמן קצר לאחר סיום עריכת ה'סדר' נאסר על ידי המשטרה החשאית, והיה הרביעי מבני משפחתו שנעצר, כאשר בהמשך אותו הלילה נאסרו גם שתי אחיותיו, ובל"ג בעומר נאסר גם אחיו הגדול, כאשר כולם נכלאו בבית הכלא שפאלרקע. האשמה העיקרית שיוחסה לו, היתה נסיון בריחה לא חוקי מרוסיה.

בחורף של שנת תשי"ב נשלח למחנה העבודה וורקוטה, ועבד עבודות פרך בעקבותיהן נפל למשכב והיה בסכנת חיים. כאשר התאושש בבית הרפואה, שאל אותו אחד הרופאים האם נכון הדבר שלמד רפואה, ולאחר שהשיב בחיוב, צורף לצוות הרפואי.

בשנת [[תשי"ד]] עבר למחנה סיידה גם שם המשיך לשמש כרופא, ומשם עבר כעבור שנה למחנה פוטמה.

כחודשיים לאחר חג הפסח תשט"ז, ביקרה במחנה ועדה מיוחדת שהעניקה שחרור לכל מי שהאשמה שלו לא היתה חמורה והביע חרטה על מעשיו, ולאחר חמש וחצי שנים במאסר, שוחרר שלוש שנים לפני הזמן שהוקצב לו, והיה האחרון מכל בני משפחתו שהשתחרר, והגיע ללנינגרד בכ"ו תמוז.

לאחר השחרור השלים את לימודי הרפואה, ולאחר מכן החל לחפש שידוך ולבסוף בד' אדר תשכ"א התקיימה חתונתו עם רעייתו מרת שיינא בת ד"ר אהרון ורחובסקי ולאה{{הערה|בשל הקושי הגדול במציאת שידוך הולם באותה תקופה, החתונה התקיימה על אף הפרש הגילאים הגדול בין החתן והכלה, הפרש של כ-12 שנה.}}, כאשר המסדר קידושין היה השדכן הרב לובאנוב עצמו.

גם רעייתו התמחתה כרופאה, ולאחר שהשלימה את לימודיה הופנתה לעבוד באותו בית רפואה שבו הוא עצמו עבד.

כרופא ילדים, נשלח על ידי רבני לנינגרד הרב לובנוב והרב עפשטיין לערוך בסתר בדיקות לילדים לפני ברית מילה, כשבכך הוא מוסר את נפשו ומסכן את מקום עבודתו.

זמן קצר לאחר פטירת אביו בשנת [[תשל"ב]], קיים את צוואתו ועלה עם משפחתו לארץ הקודש והתיישב בתקופה הראשונה ב[[מעון עולים כפר חב"ד]] ולאחר מכן קבע את מגוריו ב[[בני ברק]], ועבד כרופא בקופת הבריאות 'מכבי', ואילו רעייתו עבדה בבית הרפואה פרדסיה בנתניה כרופאה פסיכאטרית, ובהמשך עברה לעבוד בתל השומר.

בי"ב תמוז תשל"ט נסע לביקור אצל הרבי, וזכה ליחידות שנמשכה שש דקות.

בשנת [[תשנ"ט]] החל לכתוב את זכרונות המשפחה יחד עם אחיו ר' [[מנחם מענדל קובלנוב]], אך אחיו נפטר כעבור חודש וחצי, והוא המשיך לעבוד על הספר לבדו.
בהמשך פרסם חמישה ספרים על המשפחה.

בשנת [[תש"ס]] פרש ל[[גמלאות]].

נפטר ב[[כ"א אדר]] [[תשע"ב]], ונטמן בהר הזיתים בירושלים.