עריכת הדף "נר (חסידות)" (פסקה)

==בהלכה ומנהג==
ישנם מצוות דינים ומנהגים רבים הקשורים באור הנר, כאשר לחלקם טעמים פרקטיים, דוגמת הדלקת הנר בערב שבת 'מפני שלום בית', שיהיה אור בשולחן השבת ואדם לא יכשל בעץ ובאבן, וחלקם קשורים עם הלל והודיה דוגמת [[נר חנוכה]], וחלק קשורים עם משמעותו הרוחנית של האור:

*[[נרות המקדש]] - מידי יום היה הכהן מיטיב את הנרות במנורה שבהיכל כחלק מסדר עבודת הבוקר ב[[בית המקדש]], ולפנות ערב היה מדליק את המנורה, בעלת שבעת הקנים. הדלקת המנורה לא היתה בשביל ההיכל עצמו, אלא כסמל לכך שהאור הבוקר מבית המקדש מאיר את העולם כולו, דבר שבא לידי ביטוי בכך שבעיטורי המנורה היו הכוסות הפוכים, ובכך שהחלונות היו 'שקופים אטומים', עם שיפוע הפוך למקובל בבתים פרטיים.
*[[נרות שבת ויום טוב]] - האשה מדליקה בכל ערב שבת וחג נרות בברכה. המינימום להדלקה הוא 2 נרות, ומנהג החסידים להוסיף נר עבור כל אחד מבני הבית. הרבי עורר שגם בנות צעירות ידליקו, ויצא ב[[מבצע נש"ק]].
*[[נר חנוכה]] - במשך שמונה ימים מדליקים נרות לזכר הנס בשמן המנורה בבית המקדש שפך שהיה בו כמות של שמן ליום אחד הספיק לשמונה ימים. להלכה נפסק לנהוג כ'מהדרין מן המהדרין' לפי שיטת [[בית הלל]] שביום הראשון מדליק נר אחד, וביום השני 2 נרות, הולך ומוסיף.
*[[נר נשמה]] - ביום ה[[יארצייט]] ובמועדים נוספים, נוהגים להדליק נר שידלק במשך כל היממה לעילוי נשמתו של הנפטר.
*[[נר הבדלה]] - כיון שהאור נברא במוצאי שבת, נוהגים להדליק נר בשעת ההבדלה על היין במוצאי שבת, ולברך על האורו שלו ולהינות ממנו באמצעות קירוב קצות האצבעות והסתכלות בראשי האצבעות לאור הנר.
*נר תמיד - בדומה לאור שהצטוו עליו בבית המקדש שידלק בתמידות, יש הנוהגים להקפיד שגם בבית הכנסת הקרוי 'בית מקדש מעט' ידלק 'נר תמיד'.
*[[נרות עמוד התפילה]] - [[אבל]] שנפטר אביו ואמו נוהג לגשת להתפלל כ[[שליח ציבור]] במשך כל ימות החו"ל במשך אחד עשר חודשים, וכאשר ניגש לפני העמוד, מדליק חמישה נרות.
*[[תשובה ליכט]] - רבותינו נשיאינו הנהיגו בבתיהם להדליק ב[[שבת שובה]] 'נר תשובה' עם פתילה מיוחדת עבור כל אחד מבני הבית.
*נר [[בדיקת חמץ]] - בי"ג בניסן בערב בודקים את הבית לאור הנר לוודא שלא נותר בו חמץ. הבדיקה לאור הנר דווקא כיון שבאמצעותו ניתן לראות היטב 'בחורים ובסדקים'.

חז"ל קבעו{{הערה|תלמוד בבלי מסכת שבת כג, ב.}} כי "הרגיל בנר הווין לו בנים תלמידי חכמים", כלומר מי שרגיל בנר מצווה (חנוכה, שבת) זוכה שבניו יהיו תלמידי חכמים ומחבבין המצוות.