עריכת הדף "נסירה" (פסקה)

==המקור לעניין הנסירה==
בפרשת{{הערה|המקור הבא לקמן מובא במאמרי אדמוה"ז תקס"ב ח"ב עמ' תתקב-תתקג. סה"מ עת"ר עמ' נא ועוד.}} בראשית מתואר כי חוה נבראה מ"צלע" שנלקחה מ[[אדם הראשון]], ונבנתה על ידי ה'{{הערה|{בראשית ב כא-כב}}. ב[[גמרא]] מובאת דעה כי בתחילה נברא אדם עם שני פרצופים, וסיפור לקיחת הצלע בא לתאר את הפרדתם לשני גופים{{הערה|ברכות סא. א. עירובין יח, א, כתובות ח, א.}}. ה[[מדרש]] מתאר את הסיפור לשיטה זו:
{{ציטוט|תוכן=אמר רבי שמואל בר נחמן בשעה שברא [[הקב"ה]] את [[אדם הראשון]] דיפרוסופון (דו פרצופי, שתי דמויות שונות המחוברות זו לזו) בראו ו'''נסרו''' ועשאו גביים גב לכאן וגב לכאן|מקור=בראשית רבה רבה ח, א.|מרכאות=כן}}

אמנם יש דעות שאדם וחווה לא היו דבוקים מתחילת ברייתם, ולשיטתם אין זה המקור לנסירה.

מקור נוסף לנסירה, הוא מאחת מהמידות שהתורה נדרשת בהם{{הערה|ראה זבחים כה, א.}} והיא "[[גורעין ומוסיפין ודורשין]]", שניתן לקחת אות ממילה אחת ולהעבירה למילה אחרת, וזה עניין של נסירה שנוסרים אות אחת ממילה על מנת להוסיף אות למילה אחרת.

רמז נוסף הוא מהפסוק: "תשב הנערה אתנו ימים או עשור אחר תלך"{{הערה|חיי שרה כד, כה}}, שהפירוש הוא שבמשך הזמן דימים (ב' ימים ד[[ראש השנה]]) ו"או" - בגימטריא ז' (שבעת הימים שלאחרי ר"ה) ועשור ([[יום הכיפורים]]) תיעשה ענין הנסירה[נסירה גימטריה נער''ה] שתוסר המל' (הנערה) מז"א ([[יצחק אבינו]]) ואחר כך תלך להנשא ליצחק בבחי' יחוד פנים בפנים.

רמז נוסף הוא מעניין התרגום. במסכת ראש השנה{{הערה|לג, ב}} לומדים מתרגום המילה תרועה - "יבבא" על אופן הנדרש לתקוע בשופר. מוסבר בחסידות שהסיבה שלא כתוב הלשון "יבבא" בתורה{{הערה|וכמו שמצינו בנביא (שופטים ה'): "ותיבב אם סיסרא"}}, היא מפני שלצורך התקיעה בשופר צריך שתהיה נסירה, ועל ידי התרגום{{הערה|שהוא בגימטריה "תרדמה" - שרומז על הסרת המוחין שמאליים}} נעשית פעולת הנסירה.