עריכת הדף "ניקולייב" (פסקה)

==תולדות חב"ד בעיר==
[[קובץ:ניקולייב.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ביתו של הרב [[מאיר שלמה ינובסקי]] בניקולייב, שם נערכה [[הרבי בילדותו וצעירותו#ברית המילה|ברית המילה של הרבי]]]]
העיר ניקולייב שבדרום אוקראינה, שוכנת על שפת הים השחור במקום בו נשפכים נהרות הבוג והאינגולה. בעיר היה נמל חשוב אליו היו מגיעות ספינות ומפליגות ממנו. 

סביב העיר הוקמו על ידי רבותינו נשיאינו עשרות [[המושבות היהודיות בפלך חרסון‏‏|מושבות (קלוניות) יהודיות]], בהן התיישבו אלפי חסידי חב"ד, שעסקו בעבודת אדמה. מאז ייסודה של העיר בשנת [[תקמ"ח]], גרו בה יהודים, אולם בשנת [[תקצ"ד]] גורשו היהודים ממנה, 
באותה תקופה חלו על העיר חוקי [[תחום המושב]] (חוק שאסר על יהודים לגור בערים הגדולות אלא אם האדם היה [[עשירות|עשיר]] או נושא משרה חשובה) והיהודי היחיד שנותר בה היה ר' שלמה ישעיה רפאלוביץ, קבלן שעסק בבניית אוניות. ההיתר הגיע בזכות דודתו [[המומע לאה]], אישה יהודיה שסרה מהדרך ונישאה למפקד הצי הרוסי שהיה מקורב לצאר ניקולאי. ההיתר כלל גם את העוזרים והעובדים של ר' שלמה ישעיה, והוא ניצל זאת עד תום. עם הזמן הביא עוד ועוד יהודים בכדי לעבוד בבניית האוניות, עד שהתגבשה קהילה שהוא עמד בראשה. לקהילה זו מונה רב חב"די ושמו הרב [[אפרים זלמן ראזומנע]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]] ו[[אדמו"ר האמצעי]].

בשנת [[תר"ז]] בערך, נפטר ר' שלמה ישעיה. בנו ר' סנדר שהיה אף הוא קבלן בניית אוניות, מילא את מקומו גם בראשות הקהילה, והוא החליט כי לקהילה דרוש גם מו"צ שיהיה לעזר לקהילה בפסיקת הלכות. לשם כך הביא בשנת [[תר"י]] בערך, את הרב [[אברהם דוד לאוואוט]]. כאשר רב העיר נפטר בין השנים [[תרי"ז]] ל[[תר"כ]], מונה הרב לאוואט לרב העיר כמו גם לארבעים המושבות סביבותיה. המינוי הוסכם על הקהילה והממשלה גם יחד.

טרם פטירת סבו - הרב אברהם דוד לאווט - הפקיד מכתב אצל ראשי קהילת ניקולייב, בו ביקש שימנו את נכדו ר' מאיר שלמה לממלא מקומו כרב העיר, (מכיוון שאביו הרה"ג ר' ישראל לייב נפטר צעיר לימים, בחיי חותנו), לאחר פטירת סבו ראשי הקהילה לא איחרו למלא אחר צוואת רבם, ור' מאיר שלמה נתמנה כרבה של ניקולייב.

לאחר כמה שנים שוב התירה הממשלה ליהודים להתיישב בעיר והקהילה הלכה והתפתחה, עד אשר בשנת [[תרנ"ז]] התגוררו בה כעשרים אלף יהודים שהיוו כעשרים אחוז מכלל האוכלוסייה.