עריכת הדף "ניקוד" (פסקה)

==סימני הניקוד ואופן הגייתם==
{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! שם הסימן
! הגייה
! דוגמה
|-
| [[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]]
| [[קמץ]]
| /a/
| align=right | זָנָב
|-
|[[קובץ:kamats.jpg|ימין|40px]]
|קמץ-קטן
|/o/
|תָּכְנִית (נהגה כמו תּוֹכְנִית)
|-
| [[קובץ:hataf_kamats.jpg|ימין|40px]]
| חטף קמץ
| /o/
| align=right | צָהֳרַיִם (נהגה כמו "צהוֹרַיִם")
|-
| [[קובץ:patah.jpg|ימין|40px]]
| [[פתח (ניקוד)|פתח]]
| rowspan=2 {{כ}}| /a/
| align=right | קַל
|-
| [[קובץ:hataf_patah.jpg|ימין|40px]]
| חטף פתח
| align=right | חֲלוֹם
|-
| [[קובץ:segol.jpg|ימין|40px]]
| [[סגול (ניקוד)|סגול]]
| rowspan=3 {{כ}}| /e/
| align=right | מֶלֶךְ
|-
| [[קובץ:hataf_segol.jpg|ימין|40px]]
| חטף סגול
| align=right | נֶאֱמָן
|-
| [[קובץ:tsere.jpg|ימין|40px]]
| [[צירי]]
| align=right | לֵב
|-
| [[קובץ:shva.jpg|ימין|40px]]
| [[שווא]]
| /e/ או העדר תנועה
| align=right | יִ'''כְתְּ'''בוּ
|-
| [[קובץ:hirik.jpg|ימין|40px]]
| [[חיריק]]
| /i/
| align=right | '''שִׁ'''יר
|-
| [[קובץ:kibuts.jpg|ימין|40px]]
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום)
| /u/
| align=right | '''דֻּ'''בִּים
|-
| [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]]
| [[חולם]] חסר
| /o/
| align=right | '''חֹ'''לִי
|}

===סימנים הבאים באֵם־הקריאה ו"ו===

{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! שם הסימן
! הגייה
! דוגמה
|-
| [[קובץ:shuruk.jpg|ימין|40px]]
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]]
| /u/
| align=right | סוּס
|-
| [[קובץ:holam_male.jpg|ימין|40px]]
| [[חולם]] מלא
| /o/
| align=right | נוֹף
|}

===סימן הדגש===
{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! שם הסימן
! שימוש
|-
| [[קובץ:dagesh.jpg|ימין|40px]]
| דגש
| align=right | סימן הדגש משמש בעברית בת ימינו להבחנה בין הגייה סותמת והגייה חוככת של אותיות בכ״פ: כאשר יש באותיות אלו דגש, הן נהגות [b k p]. כאשר אין בהן דגש הן נהגות [v x f]. דגש זה מכונה בדקדוק המסורתי "דגש קל".

בעבר שימש הדגש הקל גם להבחנה בין הגייה סותמת וחוככת של אותיות גד״ת. בימינו נהגות אותיות אלו בצורה סותמת בלבד, גם כשאין בהן דגש. כמו כן, בעבר שימש הדגש לסמן הכפלה של העיצור (אז הוא מכונה "[[דגש חזק]]"); כך למשל גַמּד נהגה במ"ם כפולה [gammad].
|}

===סימן המפיק===
{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! שם הסימן
! שימוש
|-
| [[קובץ:mapik.jpg|ימין|40px]]
| [[מפיק (לשון)|מפיק]]
| align=right | סימן המפיק זהה גרפית לסימן הדגש. קיים רק באות ה' בסוף מילה. הוא מציין שיש להגות את האות ה' כעיצור [h] ולא כאם קריאה לתנועות /a e o/. השימושים העיקריים במפיק הם בסופית שייכות בנקבה, כאשר היא מוטעמת (שולחנהּ), ובשורשי ג"ן כת"ם (ג-ב-הּ, נ-ג-הּ, כ-מ-הּ, ת-מ-הּ, מ-ה-מ-הּ).
|}

===הנקודה המבחינה באות שי"ן===
{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! שם הסימן
! שימוש
|-
| [[קובץ:shin_dot.jpg|ימין|40px]]
| rowspan=2 | נקודה דיאקריטית
| align=right | כאשר הנקודה בצד ימין, האות ש' נהגית כצירוף sh באנגלית (/ʃ/), לדוגמה: שֵׁם
|-
| [[קובץ:sin_dot.jpg|ימין|40px]]
| align=right | כאשר הנקודה בצד שמאל, האות ש' נהגית כאות ס' (/s/), לדוגמה: עֶשֶׂר
|}

===סימנים נדירים===
{| class="wikitable" style=text-align:center
! סימן הניקוד
! שם הסימן
! שימוש
|-
| [[קובץ:rafe.jpg|ימין|40px]]
| [[רפה]]
| align=right | סימן הרפה משמש לציין שהאות אינה דגושה. בראשית ימיה של העברית החדשה שימש הסימן לציון העדר דגש קל במילים זרות (כגון כֿימיה), אך עם הזמן כמעט נעלם מהשימוש.
|-
| [[קובץ:meteg.jpg|ימין|40px]]
| [[מתג (לשון)|מתג]]
| align=right | משמש גם ב[[טעמי המקרא]]. מציין את ההברה המוטעמת.
|}

=== שווא-נח שווא-נע ושווא מרחף===
קיימים 3 סוגים: שווא נח, שווא נע, ושווא מרחף.

כאשר השווא מצוי בסוף הברה, הוא '''שווא-נח'''.

במצבים הבאים, ה'''שווא נע''':
{| class="wikitable"
|
|'''סימנים לזכירה'''
|'''המשמעות'''
|'''דוגמה'''
|-
|א
|'''א''' - ראש מילה
|בתחילה מילה, שווא יהיה שווא נע
|שְׁמִיעָה - השווא על הש' הוא שווא נע
|-
|ב
|ה'''שני (ב)''' מבין שני שוואים
|כאשר יש שני שוואים ברצף, הראשון יהיה שווא נח והשני שווא נע
|יִשְׁמְעוּ - השווא על הש' הוא שווא נח, השווא על המ' הוא שווא נע
|-
|ג
|אחרי תנועה '''ג'''דולה
|אחרי תנועה גדולה, שווא יהיה שווא נע
|שָמְעוּ - מאחר שהאות מ' מגיעה לאחר ש' עם תנועה גדולה (קמץ), השווא תחתיה הוא שווא נע
|-
|ד
|תחת '''ד'''גש
|תחת אות דגושה, השווא יהיה שווא נע
|לִמְּדוּ - באות מ' יש דגש תבניתי (מפני שהיא בבניין פִּעֵל הכבד), ולכן השווא תחתיה הוא שווא נע ולא שווא נח (למעשה, הוא שווא מרחף...)
|-
|ה
|'''ה'''ללויה!
|כאשר יש שתי אותיות זהות ברצף, השווא על האות הראשונה יהיה שווא נע ('''ההיגיון''': כדי להקל על ההגייה)
|המילה הַלְלוּיָה היא דוגמה נהדרת: שתי ל' ברצף, ולכן השווא על הל' הראשונה מוכרח להיות שווא נע (אם תנסו להגות אותו כשווא נח תראו עד כמה זה לא נוח)
|}
'''שווא מרחף''': שווא שנובע מחיטוף של תנועה גדולה. הוא נהגה כשווא-נח, אך מתפקד כשווא-נע. כך למשל, לא יבוא דגש קל אחריו.

===אותיות אהו"י===
אותיות אהו"י באות לעיתים בתורת ניקוד, א - קמ"ץ, ה - צירי, ו - חולם, י' - חיריק.

על יסוד זה מבואר בחסידות, שדברי חז"ל שיש שישים ריבוא אותיות לתורה כוונתם לאותיות אלו שמבטאים אותם אף שאינן כתובות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/12/41b.htm לקוטי תורה בהר מא, ב] [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/lkutey/12/43d.htm מג, ד].}}.