עריכת הדף "ניסן סקובלו" (פסקה)

==מלמד==
ר' ניסן בא משושלת של [[חסידי חב"ד]] ששימשו כ[[מלמד תינוקות|מלמד]]ים של [[רבותינו נשיאינו]]; סביו, ר' [[שמשון סקאבלא|שמשון]] היה המלמד בבית [[אדמו"ר הזקן]], חמיו, ר' [[פסח מלמד|פסח]] היה מלמד וחתן של ר' [[בנימין מלמד]] שהיה חסיד של [[אדמו"ר האמצעי]].

באחת מרשימותיו מעיד [[הרבי הריי"צ]] על גדולתו ולמדנותו של ר' ניסן: "היה למדן גדול והייתה לו שקידה נפלאה והבנה מהירה, הייתה לו בקיאות בכמה וכמה [[מסכת]]ות עם מפרשים, וכן בקי בשמות ספרים רבים אף שלא ידע אודתם, הספרים [[שפתי ישנים]], [[צמח דוד]] ו[[סדר הדורות]] היו שגורים על פיו כל הזמן"{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] תרנ"א עמ' רסה.}}.

הרבי הריי"צ מאד חיבב את מורו ר' ניסן ואף התבטא שאצל ר' ניסן הרגיש את יומו המאושר הראשון בחיי ילדותו{{הערה|[[לקוטי דבורים]] חלק א, עמוד קז.}}.

בעצת ר' ניסן התחיל [[הרבי הריי"צ]] לכתוב את זכרונותיו והסיפורים ששמע מ[[הרבי הרש"ב|אביו]] ומהחסידים, ובעצתו גם פתח [[גמ"ח]] מהכסף שקיבל מאביו עבור [[משניות]] שלמד בעל פה.

באחת נסיעותיו של [[הרבי הרש"ב]] לצורכי רפואה ומנוחה רצה לקחת איתו את בנו, (הריי"צ), אך קודם לכן התייעץ עם ר' ניסן, המלמד שטען שהנסיעה תגרום לביטול תורה. [[הרבי הריי"צ]] נשאר ומאוחר יותר סיפר שבתור ילד הוא כעס על מלמדו שמנע ממנו הנאה כזו, עד שהבין שבטובתו הוא חפץ ולמד באותו זמן בשקידה רבה.

שיטת חינוכו הייתה שילד שאינו מתעניין בלימוד [[תורה]], או שלא הכין את השיעור, לא היה מענישו או מנסה לעניין אותו אלא היה עוזבו ולומד עם המעוניינים, [[הרבי הריי"צ]] התבטא שזה היה העונש הכי גדול{{הערה|[[ספר המאמרים (אדמו"ר הרש"ב)|ספר המאמרים]] תרנ"א עמ' רסה}}.

ר' ניסן היה [[חוזר]] על ה[[מאמר|מאמרים]] בתקופת [[הרבי הרש"ב]] בין השנים [[תרמ"ו]]-[[תרמ"ח]].