עריכת הדף "
נידה
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==דיני נידה וזבה== ===מן התורה=== דיני [[טומאת נידה]] מפורשים ב[[תורה שבכתב]], ב[[פרשת מצורע]]: {{ציטוט|וְאִשָּׁה כִּי תִהְיֶה זָבָה דָּם יִהְיֶה זֹבָהּ בִּבְשָׂרָהּ, שִׁבְעַת יָמִים תִּהְיֶה בְנִדָּתָהּ וְכָל הַנֹּגֵעַ בָּהּ יִטְמָא עַד הָעָרֶב: וְכֹל אֲשֶׁר תִּשְׁכַּב עָלָיו בְּנִדָּתָהּ יִטְמָא, וְכֹל אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו יִטְמָא: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּמִשְׁכָּבָהּ, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְכָל הַנֹּגֵעַ בְּכָל כְּלִי אֲשֶׁר תֵּשֵׁב עָלָיו, יְכַבֵּס בְּגָדָיו וְרָחַץ בַּמַּיִם וְטָמֵא עַד הָעָרֶב: וְאִם עַל הַמִּשְׁכָּב הוּא אוֹ עַל הַכְּלִי אֲשֶׁר הִוא יֹשֶׁבֶת עָלָיו בְּנָגְעוֹ בוֹ, יִטְמָא עַד הָעָרֶב: וְאִם שָׁכֹב יִשְׁכַּב אִישׁ אֹתָהּ וּתְהִי נִדָּתָהּ עָלָיו וְטָמֵא שִׁבְעַת יָמִים, וְכָל הַמִּשְׁכָּב אֲשֶׁר יִשְׁכַּב עָלָיו יִטְמָא:|מקור=פרשת מצורע טו, יט-כד}} בהמשך לכך, נאמרו דיני אישה [[זבה]]: {{ציטוט|וְאִשָּׁה כִּי יָזוּב זוֹב דָּמָהּ יָמִים רַבִּים בְּלֹא עֶת נִדָּתָהּ אוֹ כִי תָזוּב עַל נִדָּתָהּ, כָּל יְמֵי זוֹב טֻמְאָתָהּ כִּימֵי נִדָּתָהּ תִּהְיֶה טְמֵאָה הִוא: {{ש}} . . וְאִם טָהֲרָה מִזּוֹבָהּ, וְסָפְרָה לָּהּ שִׁבְעַת יָמִים וְאַחַר תִּטְהָר: וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה, וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: וְעָשָׂה הַכֹּהֵן אֶת הָאֶחָד חַטָּאת וְאֶת הָאֶחָד עֹלָה, וְכִפֶּר עָלֶיהָ הַכֹּהֵן לִפְנֵי ה' מִזּוֹב טֻמְאָתָהּ:|מקור=פרשת מצורע טו, כה-ל}} איסורה של הנידה לבעלה, מפורש ב[[פרשת קדושים]]. שם גם נאמר שאיסור זה הוא איסור [[כרת]]: {{ציטוט|וְאֶל אִשָּׁה בְּנִדַּת טֻמְאָתָהּ, לֹא תִקְרַב לְגַלּוֹת עֶרְוָתָהּ: {{ש}} וְאִישׁ אֲשֶׁר יִשְׁכַּב אֶת אִשָּׁה דָּוָה וְגִלָּה אֶת עֶרְוָתָהּ אֶת מְקֹרָהּ הֶעֱרָה וְהִוא גִּלְּתָה אֶת מְקוֹר דָּמֶיהָ, וְנִכְרְתוּ שְׁנֵיהֶם מִקֶּרֶב עַמָּם:|מקור=פרשת קדושים יט, יח. כ, יח}} לפי דין תורה, ישנן שלושה אופנים בטומאתה של אישה{{הערה|רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכות א-יא. הלכות נידה לרמב"ן פרק א הלכות א-יא. [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh5/4/183/hakdomo.htm שולחן ערוך אדה"ז יורה דעה, הקדמה לסימן קפג].}}: '''נידה''' - אישה שראתה דם בימי נידתה, שהם הימים הראויים לפי הווסת (ראה להלן). במקרה כזה, לא משנה כמה ימים ראתה - טיפה אחת, או שבוע שלם. עליה להמתין שבעה ימים מרגע תחילת ראייתה, ובסיומם, בליל שמיני, טובלת ונטהרת. '''זבה קטנה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה, במשך יום אחד או יומיים. במקרה כזה עליה לספור יום אחד בלבד, שבו לא תראה כל היום, ובסיומו - ליל היום הבא - טובלת ונטהרת. מסיבה זו נקראת גם בשם "'''[[שומרת יום כנגד יום]]'''". '''זבה גדולה''' - אישה שראתה דם מחוץ לימי נידתה במשך שלושה ימים רצופים. במקרה כזה עליה לספור [[שבעה נקיים|שבעה ימים נקיים]] שבהם לא תראה, ובסיומם - ליל שמיני - טובלת ונטהרת. במקרה שראתה שוב באמצע שבעת הימים, עליה להתחיל לספור שוב שבעה ימים מהיום הבא. בנוגע לספירת הימים שהם ימי נידתה וימי זיבתה, לימדו חז"ל ב[[הלכה למשה מסיני]] שבין נידה לנידה ישנם אחד עשר יום, שבהם ראויה להיות זבה{{הערה|נדה עב, ב.}}. ונחלקו הראשונים בפירוש הדברים: לשיטת [[הרמב"ם]]{{הערה|הלכות איסורי ביאה פרק ו הלכה ו.}}, מיד לאחר י"א ימי זיבתה, חוזרים שוב ימי נידתה אפילו לא ראתה דם. ויוצא, לשיטתו, שכל אישה סופרת תמיד ז' ימי נידה וי"א ימי זיבה, ולאחריהם שוב ז' ימי נידה וי"א ימי זיבה וחוזר חלילה{{הערה|בהבנת שיטת הרמב"ם, ובהתאמתה עם מקורות חז"ל, התקשו רבים. ראה באריכות מרכבת המשנה בפתיחה להלכות איסורי ביאה פרק ו. חוות דעת יורה דעה קפג ס"ק ב. פרדס רימונים הקדמה להלכות נדה. ועוד.}}. לשיטת [[רש"י]]{{הערה|נדה נד, א ד"ה רביע. ערכין ח, א ד"ה פתח.}}, [[הרמב"ן]]{{הערה|הלכות נדה שם. חידושי הרמב"ן נדה נד, א.}} ושאר הפוסקים אין חוזרים ימי הנידה גם לאחר שעברו י"א יום, אלא כאשר ראתה. כלומר, מיום י"ט ואילך ישנה לאישה אפשרות להיות נידה, אך רק כאשר תראה יתחילו בפועל שבעת ימי הנידה שוב{{הערה|כדבריהם כתבו הטור והשולחן ערוך סימן קפג, ואדמו"ר הזקן שם.}}. ===מדרבנן=== כאמור, מן התורה ישנו הבדל בין ימי נידה וימי זיבה. אמנם, כיוון שישנו טורח במניין הימים ועלולים להתבלבל ולהגיע לחשש כרת חס ושלום, [[רבינו הקדוש]] תיקן לבטל את ההבדל, כך שכל אישה שרואה יום אחד או יומיים תשב מתחילת ראייתה שבוע שלם (כדין נידה), ורק לאחריו תטהר; וכל אישה שרואה שלושה ימים ברצף, תשב מסיום ראייתה שבוע שלם (כדין זבה), ורק לאחריו תטהר. באופן זה אין הבדל בין ימי נידה וימי זיבה, ואין חשש שמא יטעו ביניהם. בנוסף לזה מביא [[רבי זירא]] בגמרא את החומרא שהחמירו בנות ישראל על עצמן, שאין הבדל בין רואה יום אחד לרואה שלושה ימים, ובכל ראיה תשב שבעה נקיים מסיום ראייתה (כדין זבה). באופן זה אין חשש שמא לא יבדילו בין ראייה של יום לראייה של שלושה, או בין ראייה שבתחילת הספירה לראייה שבאמצע הספירה (שאז אפילו ראיית יום אחד מצריכה להתחיל לספור שבעה מההתחלה){{הערה|ראה בכל זה רמב"ם הלכות איסורי ביאה פרק יא הלכות א-ד, ובמגיד משנה שם הלכה ד. הלכות נידה לרמב"ן פרק א הלכות טו-יט. ר"ן מגילה ד, א ד"ה ואע"ג. אדמו"ר הזקן שם.}}. חומרא זו היא הלכה פסוקה שהתקבלה בכל ישראל ואין לשנות ממנה{{הערה|ברכות לא, א. רמב"ם שם הלכה י. רמב"ן שם הלכה יט. אדמו"ר הזקן שם.}}. לאור תקנות אלו, אין למעשה הבדל בין נידה לזבה, וכל רואה דם מכונה בספרות ההלכתית בשם "נידה".
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף