עריכת הדף "ניגון והכהנים" (פסקה)

==אצל רבותינו נשיאנו==
[[סדר עבודה|סדר העבודה]] נאמר ב[[ליובאוויטש]] בהתלהבות מיוחדת וב"רעש" (בכוונה מרובה ובהשתפכות הנפש), ונוסח הנגינה באמירת "והכהנים" נשמר בקפידה כפי המסורת המקובלת{{הערה|קובץ ליובאוויטש, 5 (תש"ה), עמ' 72, 13 (תשט"ז) עמ' 60}}.

אצל [[אדמו"ר המהר"ש]] היה חזן בשם ר' [[איסר החזן|איסר]]. היה לו נוסח מיוחד לתפילות הימים הנוראים, ובעיקר בתפילת ה"עבודה" ביום הכיפורים. כשפתח באמירת העבודה קרא בקול גדול "אתה!" ולא כדרך החזנים להתחיל את ה"עבודה" בקריאת "אתה כוננת".

באומרו "כורעים" ב"והכהנים" הייתה לו "תנועה" שהיה מקובל שאותה נגנו ב[[בית המקדש]]. כשר' איסר ניגן את התנועה לא נשארה עין יבשה בכל בית הכנסת.

[[אדמו"ר המהר"ש]] נהג בעת ה"עבודה" להתפלל בחדר מיוחד בסמיכות לבית המדרש הגדול, הדלת הייתה פתוחה קמעא, ובפתח היה תלוי וילון. תחילה נפלו כל המתפללים "כורעים", ואחר כך היה החזן מתחיל לנגן "והכהנים". אז היה אדמו"ר המהר"ש נכנס לאולם בית המדרש, מתיישב על כורסא, ומצטרף לנגינת החזן. עתים היה מנגן עימו בצוותא, ועתים היה רק מנענע בידיו לפי תנועות הניגון{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמ' 25 - 26}}.

גם [[אדמו"ר הרש"ב]] היה עומד בעת תפילת ה"עבודה" ומסייע לנגינת החזן. והיו שומעים מהרבי כל מילה ומילה בשעת אמירת "והכהנים". עתים היה אומר תיבת "מפורש" ומפסיק, ועתים היה אומר "מפורש יוצא"{{הערה|ספר השיחות תש"ה עמ' 25}}. הרבי היה מסתכל על החזן בשעת נגינת "והכהנים" וכן כשהחזן היה כורע ומשתחווה{{הערה|[[ליובאוויטש וחייליה]] עמ' 30}}.

[[הרבי מלך המשיח]] היה נופל "כורעים" כשהחזן היה מתחיל באמירת "והכהנים", ובקומו מכריעתו היה מביט על החזן בשעה שמנגן, בשעת הכריעה, ועד שהיה קם מהשתחווייתו.

ניגון זה הוא ניגון צ"ט ב[[ספר הניגונים]].
תיאור	מה יש להקליד	מה מתקבל
הטיה	''טקסט נטוי''	טקסט נטוי
הדגשה	'''טקסט מודגש'''	טקסט מודגש
הדגשה והטיה	'''''טקסט מודגש ונטוי'''''	*טקסט מודגש ונטוי*