עריכת הדף "נחמיה בירך מדוברובנה" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד לרב [[אברהם הלוי בירך מסמיליאן]], מחסידי [[אדמו"ר הזקן]].

בזיווג ראשון היה חתנו של ר' [[זלמן מדובראוונא (וועלקעס)]] מחסידי אדמו"ר הזקן. בזיווג שני [[נישואין|נשא]] את הרבנית גיטא רחל בתו של הרה"ק [[חיים אברהם (בן אדמו"ר הזקן)|חיים אברהם]] בנו של [[אדמו"ר הזקן]].

למד אצל הרב אריה קאלאניער.{{הערה|זכרונות הרב יהודה חיטריק ע' 142.}}

אחרי חתונתו הקים מפעל לייצור חותמות שעוה יחד עם [[אדמו"ר הצמח צדק]] שהשקיע בעסק את כל כספי הנדוניא, בערך שלוש מאות רובל. הם היו עובדים ביחד תוך ניצול העבודה ללימוד ושינון ביחד, דבר שגרם לכך שבאחת מההזדמנויות בהם היו שקועים בלימוד לא שמו לב לרתיחתו של דוד השעוה, וכתוצאה מכך נשרף המפעל כולו. לאחר שריפת המפעל עבד ביצור [[טלית|טליתות]], והתעשר מעסק זה.
 
לפני שקיבל [[אדמו"ר הצמח צדק]] את נשיאות חב"ד למד אתו ר׳ נחמיה בחברותא. בשנים הראשונות לנשיאות [[אדמו"ר הצמח צדק]] לא נסע אליו ר׳ נחמיה לליובאוויטש.

ברשימת כ״ק אדמו״ר מוהריי״צ משנת תרצ״א כתוב שכאשר חזרו למקומם כמה מן החסידים שנסעו לליובאוויטש על חג השבועות תקצ״א וחתונת בת כ״ק אדמו״ר הצמח צדק בפרשת נשא תקצ״א ביום א׳ פרשת בהעלותך דרך דובראוונא, ויבקרו את ר׳ נחמיה, סיפר להם ר׳ נחמיה אשר ראה את הוד כ״ק [[אדמו"ר הזקן]] בחלום, ויאמר לו: מדוע אין לך רב? עשה לך רב! וישאל אותו: ואת מי אקח לרב? ויענהו [[אדמו"ר הזקן]]: "אברהם הוא התחלת התיקון.. ובתיקון מנח״ם.. ינחמנ״ו בעתיד, מנח״ם בהוה״; והבנתי כי צריכים לנסוע לליובאוויטש. ועל שבת הבא עלינו לטובה הנני נוסע לליובאוויטש.
הסיפור הזה עשה רושם רב על השומעים, ויתיעצו ביניהם ויחליטו לשוב לליובאוויטש. וביום ד׳ בהעלותך נסעו כולם לליובאוויטש לאדמו"ר הצמח צדק. 

ויקראו החסידים את השבת הזה פרשת בהעלותך תקצ״א: שבת של כתר פנימי, כי אז גם זקני החסידים קבלו את הצמח צדק לאדמו״ר.

ומאז הי׳ ר׳ נחמי׳ נוסע אליו לעתים לליובאוויטש, ואף בימי זקנתו נסע בשנת תר"ח לחתונת אדמו"ר מוהר"ש.

מבין תלמידיו נודע תלמידו המובהק הרב [[יוסף תומארקין]].

נודע כלמדן עצום בתורת הנגלה. פעם נשאל אדמו"ר הצמח צדק ע״י אחד מנכדיו: מי יותר גדול בנגלה בתורה, ר׳ נחמי׳ או ר' [[יצחק אייזיק מהאמיל]]? והשיב לו [[כ״ק אדמו״ר הצמח צדק]]: "ר' נחמיה קען דאך אויפטאן נייעס אין תורה" (= הלא ר׳ נחמיה יכול לפעול חדשות בתורה)!.

אדמו"ר הצמח צדק נהג לעתים לפני שהשיב תשובה בהלכה להפנות את השאלה לר׳ נחמי' לשמוע את חוות דעתו. 

פעם ביקש רבה של העיר [[דובראוונא]] מר׳ נחמי׳ להעביר מכתב לגאון ר' [[אפרים זלמן מרגליות]], לאחר שקרא ר' נחמיה את המכתב הוסיף בכתב ידו כמה שורות, וחתם "ר' נחמיה דער פאבריקנט (=בעל בית החרושת)". כשהגיע המכתב לידי הרב אפרים זלמן, שאל: "יש אצלכם הרבה כאלה בעלי בתי חרושת?".

תשובותיו בהלכה נדפסו בספרו שו"ת [[דברי נחמיה]] ג׳ חלקים (על אורח חיים, יורה דעה ואבן העזר); בסופו באו דרושים אחדים בדא"ח. בנוסף נדפס בסוף ספרו הנ״ל הגהותיו על [[שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]], כמו כן כתב ר׳ נחמי׳ השלמות לשולחן ערוך [[אדמו"ר הזקן]] אך הם נשרפו ונותרו על ארבע סימנים בלבד ונדפסו בהוספות לשולחן ערוך{{הערה|ראה שיחת שבת פרשת מקץ תשכ"ג סעיף ז. שיחת ליל חמשה עשר בשבט תשמ"ב סעיף ח.}}

הגהותיו של ר' נחמיה על תלמוד בבלי  נדפס בהוספות שבתלמוד בבלי דפוס ווילנא.

בלילה לפני שנפטר ישב כל הלילה וכתב תשובות לאסור טליתות מכונה.

בבוקר [[ט"ו שבט]] [[תרי"ב]] שמע בחדרו מהמנין שאצל חדרו ברכו וקדושה, ואחר התפלה נפטר פתאום.