עריכת הדף "נוטריקון" (פסקה)

==מקור הלשון והשימוש==
אצל חכמי יוון ומלכיהם נקרא הסופר בשם 'נוטריון', והיה מקובל אצלם כתב מיוחד שבאמצעותו יכול היה הסופר העומד לפני המלך לכתוב בקיצור את דברי המלך במהירות הדיבור שלו, ולאחר מכן להעתיק זאת כראוי בכתב מסודר מבלי לבזבז את זמנו של המלך, וכתב זה נקרא בשם 'נוטריקון' (כיום מקובל לקרוא למקצוע זה 'קצרנות'){{הערה|רבינו חננאל מסכת שבת קה, א: "נוטריקון הוא לשון יוון. וסופרי המלכים והשרים שלהם יש להם כתב שקוראין אותו נוטריקון ואומר המלך לסופר כתוב טופס והמלך מסדר לפניו בפיו והסופר כותב מפיו מילה שמשמשת כמה, ובשיטה אחת [= בשורה אחת] כותב מגילה".}}.

שימוש עיקרי נוסף שנעשה בנוטריקון, היה במטרה להקל על הזכרון, בדוגמת המסופר ב[[הגדה של פסח]] על רבי יהודה שנתן סימנים לעשרת המכות: "דצ"ח עד"ש באח"ב"{{הערה|מדרש ספרי, דברים, פרק כ"ו, פסוק ח'.}}, הסימן "יע"ל קג"ם" לזכרון ההלכות בהן נפסקה הלכה כאביי ולא כרבא, ועוד..

על אף השימוש הנרחב בלשון נוטריקון והלימוד הרב שניתן להסיק ממנו, משמש לימוד זה רק כהרחבה ותוספת ללימוד עצמו, לדבר שבא במסורת מרב לתלמיד, או להבעת רעיון עמוק, אך אין זהו עיקר הלימוד עליו מתבססים{{הערה|1=במשנה באבות פ"ג משנה י"ח "תקופות וגימטריאות פרפראות לחכמה" ובפירוש רש"י: "גימטריאות- חשבון האותיות ונוטריקון". וראו [http://www.teshura.com/teshurapdf/Mondshine%20BM%20-%20Av%2014%205773.pdf מכתב הרב גרינגלאס תשורה מונדשיין עמוד 130].}}, והוא רק אסמכתא בעלמא{{הערה|ספר השיחות תש"ד עמוד 110.}}, ומסיבה זו, חלק זה שבתורה תופס מקום לעצמו ויש לו כללים משלו ובשל כך לא ניתן להקשות עליו, ואף לא לדייק בו מעבר למה שנאמר{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/tm/5725-1/328/index.htm שיחת פרשת וישלח, ט"ז כסלו תשכ"ה].}}.

את הלשון 'נוטריקון' עצמה דרשו חכמי ישראל בצורת נוטריקון:
*'''[[השל"ה]]''': נוטר אות, קונה מילה.
*'''[[רבי יוסף קארו]]''': נוטר אות, מקצר מילה{{הערה|כללי גמרא.}}.

===בלשון התורה===
{{ערך מורחב|ערך=[[ראשי תיבות]]}}
במסכת שבת מביאים [[חז"ל]] קבוצה של נוטריקאות שלמדים מהפסוקים תחת הכותרת: "מנין ללשון נוטריקון מן התורה"{{הערה|1=קה, א: "א"ר יוחנן משום ר' יוסי בן זימרא מנין ללשון נוטריקון מן התורה שנא' (בראשית יז, ה) כי א"ב המו"ן גוים נתתיך אב נתתיך לאומות בחור נתתיך באומות המון חביב נתתיך באומות מלך נתתיך לאומות ותיק נתתיך באומות נאמן נתתיך לאומות ר' יוחנן דידיה אמר (שמות כ, ב) אנכי נוטריקון אנא נפשי כתיבת יהבית רבנן אמרי אמירה נעימה כתיבה יהיבה איכא דאמרי אנכי למפרע יהיבה כתיבה נאמנין אמריה דבי רבי נתן אמרי (במדבר כב, לב) כי יר"ט הדרך לנגדי. יראה ראתה נטתה דבי רבי ישמעאל תנא (ויקרא כג, יד) כרמ"ל כר מלא רב אחא בר יעקב אמר (מלכים א ב, ח) והוא קללני קללה נמרצ"ת נוטריקון נואף הוא מואבי הוא רוצח הוא צורר הוא תועבה הוא ר"נ בר יצחק אמר (בראשית מד, טז) מה נדבר ומה נצטד"ק נכונים אנחנו צדיקים אנחנו טהורים אנחנו דכים אנחנו קדושים אנחנו".}}, וכן במקומות נוספים עשו שימוש בדרך לימוד זו, כגון בתיקוני זוהר{{הערה|"בראשית ב' ראשית, נקודה בהיכליה", ועוד.}}, ועוד.

לצד חז"ל, גדולי ישראל בעלי הדרש השתמשו רבות בנוטריקון, כשהבולט שבהם הוא רבינו אשר בעל הטורים, שחיבר פירוש מקיף על החומש בו מופיעים פעמים רבות פירושים לתיבות הפסוקים באמצעות נוטריקון.

בספרי תורת הקבלה ובספרי [[חסידי אשכנז]] מופיעים דרושים רבים המפענחים את הסודות הפנימיים להם רומזים הפסוקים באמצעות נוטריקון, ורבים מדרשות אלו הובאו אף בתורת החסידות והתבארו בהם בהרחבה.

בדור האחרון מי שעשה שימוש רב בנוטריקון בצורה זו, הוא אביו של הרבי, המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]].