עריכת הדף "משתמש:קודש לנשיא הדור/שיעורים בספר התניא" (פסקה)

==היסטוריה==
במוצאי שבת [[פרשת יתרו]] [[תש"כ]]{{הבהרה|תאריך}}, שנת המאתיים להסתלקות [[הבעל שם טוב]] החל הרב [[יוסף ויינברג]] במסירת שיעורים בספר ה[[תניא]] ו[[שיחה|שיחותיו]] הקדושות של [[הרבי]] מעל גלי ה[[רדיו]]{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=52749 [[התוועדות]] לציון 50 שנה לשיעורי [[תניא]] ברדיו] {{אינפו}}}}, פעולה שהועתקה מפעולות צעירי חב"ד בארץ הקודש, שם נמסרו השיעורים על ידי המשפיע הרב [[נחום גולדשמיד]] וזכו להצלחה רבה בהפצת מעיינות החסידות{{הערה|הרב ויינברג הציע זאת כבר שנה קודם לכן, אך הרבי אמר כי עוד לא הגיע הזמן לכך.}}.

תוכן השיעורים היה על פי הביאורים ששמע הרב ויינברג מהמשפיעים בישיבת [[תומכי תמימים וורשא]] והביאורים המקובלים בכל הדורות, וכן על פי ביאורי [[רבותינו נשיאינו]] המפוזרים ב[[תורת החסידות]].

הרבי היה מעורב רבות במסירת השיעור, כאשר לפני כל שיעור היה נוהג למסור לרבי על גבי דפים את תוכן השיעור, והרבי היה מגיה את תוכנם ומחזיר לו אותם{{הערה|ראו [[שלשלת היחס]] בתולדות [[אדמו"ר שליט"א]]: (תש"כ) "החלו שיעורי תניא ב"ראדיא" (השיעורים מוגהים ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א).}}.

דפי אלו היוו את הבסיס לעריכת הספרים שנדפסו לימים בארבעה כרכים תחת השם "'''שיעורים בספר התניא'''", ומאוחר יותר אף תורגמו מאידיש ל[[עברית]] ונדפסו תחת [[סניף קה"ת כפר חב"ד]].

מלבד ההגהות על שיעוריו, זכה שהרבי ידריך אותו בפרטים נוספים במסירת השיעור{{הערה|כך לדוגמא הורה לו הרבי בשיעור שהתקיים ב[[ליל ניטל]] שבמקום למסור שיעור בספר התניא, יספר [[סיפורי חסידים]].}}.

משתתפים נוספים במסירת השיעור היו הרב [[יוסף מנחם מענדל טננבוים]] והרב [[משה פנחס כץ]].

בשנת [[תשמ"ב]] הסתיים המחזור הראשון של הלימוד בתניא, והוצע להדפיס את הביאורים בספר. הרבי אישר את ההצעה, והורה לתרגם את הספר בשפות שונות.

סדרה זו הינה אחד המקורות העיקריים לביאורי הרבי על התניא, ומתייחדת בכך שזהו הפירוש היחידי המלא המקיף את כל התניא שעבר את הגהת ואישור הרבי ובכך מהווה ספר העזר המוסמך והמדוייק ביותר ללימוד התניא.