עריכת הדף "משתמש:חב"דפד וטוב לו/טיוטה" (פסקה)

== תולדות בית הכנסת ==

=== יסוד ובנין בית הכנסת ===
[[בית הכנסת]] ו[[בית המדרש]] "בית יוסף", נבנה בשנת [[תרס"ח]] על ידי חסידי האדמו"ר רבי יוסף מקוידינוב שהגיעו לארץ הקודש מקוידינוב שברוסיה הלבנה, והקימו את כולל קוידינוב.
מייסד ומקים בית המדרש בפועל, היה הרה"ח זלמן לייב לעוונטל מחסידי קוידינוב
[[תלמיד חכם]] ו[[בעל נגינה]] ששמש גם כ[[שליח ציבור]]. שלאחר מכן היגר ל[[ארצות הברית]]{{הערה|מעשה שהיה גרם לכך שהיה מוכרח לעזוב
את ביהמד"ר יגיעת כפיו וגם את בית מגוריו בבניין הסמוך, ונשארו הוא ובני ביתו ללא
קורת גג. הוא נאלץ לצאת לארה"ב להשיג את פת לחמו למחייתו, ושם נהרג בתאונת
דרכים}}.


=== ביקורו של האדמו"ר מקוידינוב ===
הרה"צ רבי חנוך העניך זילברפרב האדמו"ר מקוידינוב ופעמים בודדות במשך השנים ביקר בימות החול בזמן של מנחה
ומעריב והיה מתיישב לשמוע את שיעורו של הגה"ח ח"י היילפרין ע"ה, ואף הביע לו
תודה על שמחזיק את בית הכנסת הקרוי ע"ש דודו הקדוש ע"ה להמשיך בין כתליו
תורה ועבודה.

=== העברת בית הכנסת ===
תקופת ההפגזות בשנת תש"ח, חדר פגז לבית -הכנסת ופגע בכותל המזרח, ב
ביהכנ"ס נסגר כליל ועמד שומם. אולם בעקבות פטירתה של הרבנית פעשא
הדסה אמו של הגה"ח חנניה יוסף היילפרין זצ"ל, ולאחר בקשתו של הגבאי ר'
רפאל מאיר פרידלנסקי, הסכים הרב היילפרין ליטול על עצמו את עול ביהכנ"ס ופתח
את המקום מחדש, ובעצמו דאג לתקן את החור שנפער מהפגז, החל להתפלל שם
שחרית, מנחה ומעריב ולהרצות שם שיעורים. הוא סיים עם הצבור ששה סדרי משנה
ובמשך השנים הספיק לסיים כמה מחזורים של ש"ס. אצל רבים מאלו שהיו אז מילדי

השכונה, עדיין זכורה מסירותו לקיום השיעורים תמידין כסדרן.
ברם, בעקבות ההפגזות הלכה השכונה ונדלדלה מתושביה, דבר שהשפיע גם על
דלדול ביהמד"ר מהמתפללים, וכך ארע שבליל שמחת תורה נשארו המתפללים שומרי
החומות בלא מנין. העגמ"נ גברה בייחוד מזה שחלק מהמתפללים, הגיעו לביהמד"ר
להתפלל תפילת מנחה של ערב חג והשאירו את המתפללים במפח נפש ללא מנין
לתפילת מעריב של יום טוב. אז עלה בדעתו של האחראי על ביהמד"ר, שבאם יימסר
ביהמד"ר לקהילת חב"ד, והוא יחדל להיות מעין עיר
מקלט של יהודים מצבורים שונים, שאינם חשים
שום מחויבות כלפי ביהמד"ר הרי זה רק יחזק את
בית הכנסת ויהפוך את המקום לפינה חיה עם מנינים
קבועים ומסודרים לרווחת כולם.
הגה"ח רבי חנני' יוסף ע"ה הציע זאת לנציג כולל
קוידינוב מר יוסף הכהן דרור ז"ל, בנו וממלא מקומו
של הגבאי רבי רפאל מאיר פרידלנסקי ז"ל, שבינתיים
שבק חיים לכל חי, והוא בא בדברים עם ראשי חב"ד
בירושלים עם הגאון האדיר רבי שלמה יוסף זווין זצ"ל
ועם הרב החסיד המפורסם רבי עזריאל זליג סלונים
זצ"ל, ועם רבני השכונה הגאונים הגדולים רבי משה ארי' ליב שפירא ורבי גרשון
לפידות, זצ"ל. הובן שאכן זהו הפתרון המועיל ביותר לביהמד"ר, ובאור לי"ב אייר
שנת תשי"ג התכנסו המתפללים ואנ"ש חסידי חב"ד שבסביבה, בבית הכנסת. פתח
את התכנסות רבי עזריאל זליג סלונים ולאחריו דיבר הגאון החסיד רבי חנניה יוסף
היילפרין שהסביר את סיבת ההתכנסות וסקר לפני הנוכחים את המצב כשבסיומו

חתמו יחד עם נציג קוידינוב והרבנים החשובים הנ"ל על כתב ההסכם להעברת
ביהכנ"ס לרשות חסידי חב"ד עם כל הפירושים, ושישמש מעתה מקום תפילה ובית
לתורה ומרכז ללימוד חסידות חב"ד והפצתה ולקירוב רחוקים ברוחו ובהדרכתו. של
נשיא דורנו המעמד הסתיים בחזרת מאמר דא"ח ד"ה עד הגל ע"י הגה"ח רבי ש"י זעווין
ע"ה. בליל שבת קדש שלאחריו פרשת אמור, התאספו אנ"ש מכל הסביבה ואורחים
שבאו להשתתף במאורע היסטורי זה בתולדות חב"ד בירושלים. המאורע גם פורסם
בעיתונים שונים, ובביטאון חב"ד דאז התפרסם דווח מלא מן המאורע.