עריכת הדף "משתמש:הרבי מתגלה/תומכי תמימים המרכזית בישראל" (פסקה)

==היסטוריה==
[[קובץ:ישיבת חבד תל אביב רחוב הרב קוק.jpg|250px|ממוזער|]]
בשנת [[תרח"צ]] הוקם ישיבת  "[[אחי תמימים תל אביב]]" מנערים ממשפחות חב"דיות שעלו מ[[ברית המועצות]] ל[[ארץ ישראל]] ומתלמידי [[בני תמימים תל אביב|חדר בני תמימים]] בברכת [[אדמו"ר הריי"צ]]. מנהל הישיב היה הרב [[אליעזר קרסיק]] (ואחר כך הרב [[משה אקסלרוד]]). בשנת [[תש"ו]] הגיע לארץ קבוצה גדולה של כמאה בחורים, שהישיבה בתל אביב לא יכלה לקלוט אותם, בשל כך הוקם ב[[לוד]] סניף של הישיבה בבנין נטוש בפרדס.

[[קובץ:בניין ישיבת לוד.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה הראשון]]
[[קובץ:הישיבה בפרדס.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מבנה הישיבה בפרדס - תמונה מהימים ההם]]
 
בראשית שנת [[תש"ט]] הגיעה [[ארץ הקודש|ארצה]] קבוצה גדולה של חסידי חב"ד מרוסיה, אשר קיבלו את ברכתו של [[הרבי הריי"צ]] והצליחו לצאת מרוסיה הסובייטית ב[[יציאת רוסיה תש"ו|בריחה הידועה דרך לבוב]], ולאחר תקופה במחנות באירופה הגיעו לארץ הקודש. העולים הטריים שעסקו ב[[רוסיה]] בחירוף נפש בחינוך ילדי ישראל, עמדו מול מציאות שבה אין מוסד לימודים ראוי לחינוך ילדיהם. באותם ימים פעלה ב[[תל אביב]] ישיבת "[[אחי תמימים]]" בה למדו כמאה תלמידים וב[[ירושלים]] פעלה ישיבת "[[תורת אמת]]", אך שתי מוסדות אלו לא יכלו לקלוט את הנערים והבחורים שהגיעו זה עתה מרוסיה, מה גם שכבר באותה שעה אותם עולים חשבו גם על תלמידים נוספים שבבוא היום יחפשו מוסדות לימוד.
 
בתחילת [[חודש שבט]] תש"ט, התיישבו שלוש עשרה משפחות חב"דיות ובהם משפחת הרב [[שרגא מלך קפלן]], הרב [[אריה זאב ליפסקר]], הרב [[דב בעריש רוזנברג]] ועוד בקצה העיר לוד בסמיכות לתחנת הרכבת. משפחות אלו השתכנו בבתים שהיו שייכים למשפחות ערביות שבעת [[מלחמת השחרור]] נמלטו מהמקום. התיישבות זו הייתה הגרעין שממנו צמח בעתיד שיכון חב"ד ומוסדותיו.
 
כאשר התקבל אישור מהרבי לפתוח את הישיבה, חיפשו החסידים מבנה שישמש ללימודי הישיבה. באחד הימים הגיע ר' [[זושא וילימובסקי]] ללוד ושם לב לבניין נטוש בן שלוש קומות בפרדס ממערב לשיכון ששימש בעבר כבית מלון קטן. לדידו בניין זה התאים בדיוק לצרכי הישיבה. ללא קבלת רישיון הוא נכנס לבניין, נעל את דלת הבניין והכריז על הקמת ישיבת [[תומכי תמימים]] במקום. תוך ימים ספורים הביא ר' זושא ריהוט מינימאלי וכך הוקמה הישיבה כאשר הרב שרגא מלך קפלן משמש כ[[ר"מ]] הראשון. הישיבה כונתה בשם הפרדס מפני היותה שוכנת במרכז פרדס תפוזים.
 
כעבור שבועיים הגיעו אל הבניין שני פקידי סוכנות. אלה הביעו תדהמתם ממה שעיניהם רואות, שכן בנין זה היה מיועד להיות מרכז קליטה לזוגות צעירים. הבחורים הסבירו להם שבמקום פועלת ישיבה, ושלחו אותם לר' זושא שכיהן כמנהל הישיבה. הפקידים פנו אל ר' זושא שישב באותה עת במשרדו במקום. לשאלתם מי נתן לו רשות להכניס תלמידים למבנה הזה, ענה ר' זושא שיש לו אישור מהמושל הצבאי של האיזור. פקידי הסוכנות ביקשו לראות את האישור, אך הוא אמר להם שהאישור נמצא במקום אחר, והזמינם בביטחון רב לבוא אחריו כדי לראות את האישור. כששמעו את נימת הדיבור הבטוח, וויתרו לו על הצגת האישור ועזבו את המקום.
 
עד מהרה התברר כי מן השמים כיוונו אותו לגלגל זכות למקום זכאי. [[הרבי הריי"צ]] בביקורו בארץ הקודש כעשרים שנה קודם לכן בשנת [[תרפ"ט]], בשעה שהגיע ברכבת מאלכסנדריה ללוד בדרכו לירושלים, הצביע על המבנה המדובר ואמר שזה יהיה מקום לישיבה וללימוד תורה{{מקור}}.
 
האגרות הראשונות מאת [[הרבי הריי"צ]] ביחס להתייסדות הישיבה בלוד, הן מיום י"ט באדר תש"ט. אגרת אחת ממוענת אל הרב קפלן והאחרת אל הרב וילימובסקי. באגרות אלו הרבי מעורר אותם להמשיך בפעילות להחזקת הישיבה בתקווה להתרחבות בעתיד.
 
הישיבה התנהלה על ידי ר' זושא מ[[חודש שבט]] [[תש"ט]] עד [[חודש תשרי]] תשי"א.

===התפתחות הישיבה===
 
בקיץ [[תשי"א]] עברה ישיבת '[[אחי תמימים]]' שב[[תל אביב]] על כל צוותה, תלמידיה ומחנכיה, לישיבה בפרדס בלוד.
 
על העתקת הישיבה, דיווח הרב [[שלמה חיים קסלמן]] לרבי ביום ח' ב[[אייר]] תשי"א: "מראש [[חודש אייר]] הנה תודה לה' מסתדר סדר הלימודים בישיבת 'תומכי תמימים' ליובאוויטש אשר ברכבת לוד, היינו תלמידי תות"ל אשר היה בתל אביב עברו ללוד, ועליהם נתווספו התלמידים הגדולים אשר למדו בפני עצמם מכבר בלוד, וגם השיעור הגדול אשר ממנו יוצאים ללמוד בפ"ע, וכולם יחד בערך ארבעים תל' כו' קבעו מקומם יחד בבית גדול אחד מכמה חדרים המספיק בחדריו ללמוד כולם יחד בחדר אחד מרווח, וגם חדר עבור אמירת השיעור ובית המטבח וחדר האוכל גדול וחדרי לינה".
 
בשנת [[תשכ"ג]] עברה הישיבה הגדולה ל[[כפר חב"ד]] והישיבה הקטנה נשארה בלוד עד היום הזה.
 
בערב י"ט מרחשון [[תשכ"ז]] התקיימה אסיפת הנהלה והוחלט שעפ"י מכתב הרבי משמע שצריך להתעסק בבניית מבנה חדש עבור הישיבה. בתאריך ט"ו [[אייר]] [[תשכ"ח]] הגיעו להסכם עם הקבלן לבניית הישיבה.
 
את הישיבה ניהל עד לפטירתו הרב [[אפרים וולף]] בסיוע בנו ר' [[ברק'ה וולף]]. ראשי הישיבה היו הרב [[ברוך שמעון שניאורסון]] והרב [[ישראל גרוסמן]]. [[משפיע]] הישיבה, הרב [[שלמה חיים קסלמן]], היווה הדמות הדומיננטית בישיבה, והיה בעל השפעה רבה על הבחורים.
 
נכון לשנת [[תש"פ]] לומדים בישיבה 327
[[תמימים]]{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=106081 תות"ל לוד, היא ה'ישיבה קטנה' הגדולה בעולם מישיבות חב"ד]}}. בראשות הישיבה עומד הרב [[יצחק אייזיק קעניג]], ה[[משפיע]] והמשגיח הראשי הוא הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] והמנהל הרוחני הוא הרב [[מנחם מרדכי קעניג]]. בהנהלה הגשמית חברים הרב מנשה חדד, הרב שלום בער חדד, הרב [[מנחם לרר]] והרב [[אליקים וולף]].

לאחר סגירת מוסדות הלימודים בתקופת ה[[קורונה]], הישיבה פתחה מסלול שיעורים דרך מערכת טלפונית. ב[[חודש סיוון]] [[תש"פ]] נפתחו מספר סניפים ברחבי הארץ{{הערה|ב[[כפר חב"ד]], בלוד, ב[[ירושלים]], ב[[ביתר]], ב[[ערד]], ב[[נחל'ה]], וב[[מגדל העמק]].}}. עד [[חודש אלול]] נפתחו בשלבים קפסולות בישיבה בלוד ובמבנה שהוקם במתחם [[בית ספר למלאכה]] שב[[כפר חב"ד]]. ב[[חודש חשוון]] [[תשפ"א]], התאחדו שניהם חזרה לישיבה בלוד.

===צוות הישיבה===
{{טורים|תוכן=
;ההנהלה:

*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ראש הישיבה]].
*הרב [[מנחם מרדכי קעניג]] - מנהל רוחני 
* הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ראשי ו[[משגיח]] ראשי..
*הרב [[שלום דובער אדרי]] - משגיח בש"א.
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - משגיח בש"א.

;שיעור א':
*הרב [[ישראל משה דירינפלד]] - [[ר"מ]].
*הרב [[ברוך מרגליות]] - [[משפיע]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב [[אריה קדם]] - [[ר"מ]] ומג"ש לתלמידי ש"א ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב אליהו ליפש - [[משפיע]] ו[[משיב]] ב'סדר הכנה'.
*הרב [[שלום דובער לסקר]] - [[ר"מ]].
*הרב [[משה שלמה לויטין]] - [[משפיע]].
*הרב [[עשהאל ישעיהו]] - מג"ש בגירסא.
*הרב חיים נח שמעון קוט - [[ר"מ]].
*הרב [[מנחם מענדל לוין]] - [[משפיע]].
*הרב צבי הלפרין - מג"ש בעיונא ובגירסא.
*הרב מנחם מענדל ליפקין - [[ר"מ]].
*הרב מאיר מזרחי - משיב אחה"צ, ומשפיע ב[[חסידות]] בוקר.

;שיעור ב':
*הרב מנחם מענדל כץ - [[ר"מ]].
*הרב [[נטע זאב גרליצקי]] - [[משפיע]].
*הרב [[אברהם יצחק בראך]] - [[משפיע]].
*הרב חננאל חדד - [[ר"מ]] ו[[משפיע]].
*הרב יהודה לייב זילברשטרום - [[ר"מ]].
*הרב [[חיים זעליג אלטהויז (לוד)]] - [[משפיע]].
*הרב דוב קוק - [[ר"מ]].
*הרב שלום הלל - משפיע ומשגיח בסדר '[[גמרא]] גירסא'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב ב'סדר הכנה'.

;שיעור ג':
*הרב [[יצחק אייזיק קעניג]] - [[ר"מ]] ומשיב ב'סדר הכנה'.
*הרב שלום דובער אדרי - [[משפיע]].
*הרב מתתיהו ווינברג - [[ר"מ]].
*הרב [[יוסף יצחק בוטמן]] - [[משפיע]] ו[[משגיח]].
*הרב דוד בייטש - [[ר"מ]].
*הרב [[שמעון גופין]] - [[משפיע]] ומשיב בגמרא לגירסא.
*הרב דוד תעיזי - משיב ב'סדר הכנה'.
*הרב נפתלי ועקנין - משיב בסדר [[גמרא]] לגירסא.
*הרב מנחם יהושע טייטלבוים - [[ר"מ]].

;כללי:
*הרב ראובן בראל - נו"נ, ובודק המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא ו[[שו"ע]].
*הרב [[שמעון גופין]] - עורך המבחנים ב[[גמרא]] לגירסא.
*הרב יעקב מנחם רייניץ - מדריך ראשי.
*ר' מנחם ישעיהו - מנהל הפנימייה.
}}