עריכת הדף "משקוף" (פסקה)

==מקור התיבה ופירושה==
המילה "משקוף" מופעיה ב[[תנ"ך]] פעמיים בלבד, שתיהן בספר [[שמות]] בסיפור [[יציאת מצרים]]: {{הדגשה|וְלָקְחוּ מִן הַדָּם וְנָתְנוּ עַל שְׁתֵּי הַמְּזוּזֹת וְעַל הַמַּשְׁקוֹף...}}{{הערה|שמות יב, ז.}}. {{הדגשה|...וְעָבַ֣ר ה' לִנְגֹּ֣ף אֶת־מִצְרַיִם֒ וְרָאָ֤ה אֶת־הַדָּם֙ עַל־הַמַּשְׁקֹ֔וף וְעַ֖ל שְׁתֵּ֣י הַמְּזוּזֹ֑ת וּפָסַ֤ח ה' עַל־הַפֶּ֔תַח וְלֹ֤א יִתֵּן֙ הַמַּשְׁחִ֔ית לָבֹ֥א אֶל־בָּתֵּיכֶ֖ם לִנְגֹּֽף}}{{הערה|שמות יב, כג.}}.

===פירוש תיבת משקוף===
רש"י מבאר, שפירוש המילה משקוף הוא "העליון, שהדלת שוקף עליו כשסוגרין אותו. ולשון שקיפה - חבטה, כמו 'קול על נידף', טרפא דשקיף. חבורה - משקופי".

לעומת זאת האבן עזרא מבאר שפירוש המילה משקוף הוא כמו חלון, שניתן להשקיף דרכו, כלומר פתח בקיר שניתן להביט דרכו החוצה, והדגש בציווי התורה לשים את הדם על המשקוף, הוא לעשות זאת בפרהסיא, כדי שהמצרים יראו זאת (מלשון 'השקפה' והבטה) מבלי לחשוש מהם.

הרס"ג מבאר באופן דומה, שתיבת משקוף פירושה שזהו החלק המשקיף על האסקופה, היות שכל לשון של השקפה הוא הבטה על החלק הנמוך יותר, דוגמת 'השקיפה ממעון קדשם מן השמים'.

במגן דוד לרדב"ז מבאר שתיבת משקוף רומזת גם לענין ההיקף, כי המשקוף הוא כנגד התפארת, שהיא כללות ההיקף והקצוות,