עריכת הדף "משה חיים ספוצ'ינסקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:משה חיים.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב ספוצ'קינסקי מחזיק את התמונה מילדותו עם חברו יהושוע מאחורי הרב ברוך בער מקמניץ]]
נולד ב[[ט"ז אלול]] [[תרפ"ד]] בכפר קטן ב[[פולין]].

בהיותו בן 14 חלתה אמו בדלקת פרקים ונשלחה לבלות את חודשי הקיץ באוויר המרפא של עיירת נופש, דרוסקניק. קרבתה לוילנה וגרודנה עשתה את דרוסקניק בית הקיץ של רבנים רבים: הרב [[חיים עוזר גורודזינסקי]], הרב [[שמעון שקופ]], והרב [[ברוך בער לייבוביץ']], בילו את הקיץ שלהם שם, כפי שעשו רבים מגדולי הדור באותה תקופה.

בעקבות חברותו עם נער בשם יהושע, נכדו של רבי [[ברוך בער לייבוביץ'|ברוך בער]] זכה הנער משה חיים לקרבה אל ר' ברוך בער. פעם אחת שאל ר' ברוך בער את משה חיים במה הוא לומד. הוא ענה שהוא סיים את לימודיו ב"חיידר" ב'סובלק' ונראה שילך לישיבה בלומז'ה, כפי שעשו רבים מהנערים בעירו, אך רבי ברוך בער הציע לו ללמוד בישיבתו והבטיח לדאוג לכל צרכיו. אמו באה לראש הישיבה לברר פרטים על כך ונענתה שוב מראש הישיבה רבי ברוך בער כי הוא פורש עליו את חסותו וידאג לכל מחסורו ברוחניות ובגשמיות.

היא כתבה מכתב לבעלה, בקשה את רשותו, אבל הוא לא הכיר את קמניץ ואת הראש ישיבה. אבל הוא ביקש מהרב של ה"חיידר" בסובלק, הרב צימרמן, שהבטיח לו שהקמניץ היא ישיבה 'טובה', והוא נתן את הסכמתו.

יש תמונה מפורסמת של ר' ברוך בער יושבת על כיסאו ביער של דרוסקעניק, עם שני נערים שעמדו מאחוריו. אחד מהם הוא נכדו, יהושע, והשני, הוא ר' משה חיים.

משם עבר לקובה שב[[יפן]] עד שהגיע ל[[שנחאי]] שם למד ב[[תומכי תמימים שנחאי|ישיבה]] עד סגירתה בשנת [[תש"ו]].

בשנת [[תש"ו]] הגיע ל[[ניו יורק]], שם פגש את [[אדמו"ר הריי"צ]] ו[[התקשרות|התקשר אליו]] והפך לחסידו המובהק, ושלוש שנים לאחר מכן בשנת [[תש"ט]], נשלח על ידו ל[[מונטריאול]], על מנת שישמש כשוחט בקהילה.

ברבות השנים התמנה כ[[משפיע]] בקהילת אנ"ש ב[[מונטריאול]], והתמנה לרב בבית הכנסת נוסח האר"י, שם כיהן במשך שישים שנה. נכדיו משמשים כ[[שליח|שלוחי הרבי]] ברחבי העולם.

ר' משה כתב את ספר "זכרונותי".

הלך לעולמו בגיל 90 ב[[כ' אלול]] [[תשע"ד]].