עריכת הדף "משה וישצקי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ב[[כ"ז תשרי]] [[תרע"ג]] בעיר [[ויטבסק]], לאביו הרב יצחק פנחס וישצקי, מחסידי חב"ד בעיר שעסק בהנהלת חשבונות, ולאמו שרה פרומה בת דודה של הרב [[שניאור זלמן קלמנסון]] אבי משפחות [https://chabadpedia.co.il/index.php/%D7%A7%D7%98%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%94:%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%AA_%D7%A7%D7%9C%D7%9E%D7%A0%D7%A1%D7%95%D7%9F|משפחות קלמנסון] ב[[צרפת]] ו[[ארצות הברית]], אצלם התגורר תקופה בימי בחרותו{{הערה|ר' משה ויטבסקער ע' 22}}.

אביו חינכו על ברכי [[חסידות חב"ד]]. החל מגיל 5 למד ב"[[חדר]]" מקומי ששכן באחד מבתי הכנסת בעיר, בו למד עד גיל 12, שאז נסגר בית הכנסת בו שכן ה"חדר" על ידי השלטונות הקומוניסטים, ובמשך שנתיים הוא למד בביתו עם [[מלמד תינוקות|מלמד]] פרטי ולאחר מכן עם אביו{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.

===בישיבות תומכי תמימים===
בהצעתו של החסיד ר' [[אשר קרביצקי]], ידיד משפחת וישצקי שנשלח על ידי הנהלת רשת [[ישיבות תומכי תמימים]] ב[[ברית המועצות]] לחפש בחורים החפצים ללמוד תורה{{הערה|הרב [[זלמן וישצקי]], [https://col.org.il/news/102927 "ר׳ אשר קרביצקי ז״ל - החסיד שבזכותו אני פה היום"], באתר [[COL]], ל' שבט ה'תשע"ז.}}, נשלח על ידי הוריו בשנת [[תרפ"ז]] ללמוד ב[[תומכי תמימים נעוול|סניף הישיבה בנעוול]], בה למד עד לסגירתה על ידי השלטונות ב[[חודש כסלו]] [[תרפ"ט]], שאז עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים|סניף הישיבה בוויטבסק]], עיר מגוריו, אך זמן קצר לאחר מכן חזר לנעוול בה נשארו מספר בחורים למרות סגירת הישיבה, שסבלו מהתנכלויות מצד אנשי ה[[נ.ק.וו.ד]] ו[[גבאי]] הבית כנסת בו למדו. לאחר מכן עבר ללמוד ב[[תומכי תמימים יקטרינוסלב|סניף הישיבה ביקטרינוסלב]], בה התחבב על רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], רב העיר ואביו של [[הרבי]], וקיבל מהחסיד ר' [[דוד קייבמן]] (האראדאקער) עם חברו ר' [[אבא לוין]]{{הערה| ראה בספר משה ויטבסקער שער ראשון}}.

=== משגיח בתומכי תמימים===
בהיותו בן 17, מונה ר' משה למשגיח באחד מסניפי הישיבה בעיירות הקטנות במקום המשגיח הקודם שנאלץ לברוח; בתפקיד זה שימש 3 חודשים, שאז נאלצו תלמידי הסניף לברוח והם עברו ל[[צ'רניגוב]].

===מנהל תפארת בחורים===
בתחילת שנות ה־[[תר"צ]], מונה על ידי ר' [[אלחנן דב מרוזוב]] לעמוד בראש הארגון המחתרתי [[תפארת בחורים]] ב[[לנינגרד]]. בארגון זה שימש ר' משה כמנהל, [[משפיע]] ו[[ראש ישיבה]], וחינך והדריך עשרות תלמידים צעירים בדרך התורה והחסידות. בהגיעו לגיל גיוס, קיבל פטור מצבא האדום בברכתו של [[הרבי הריי"צ]]{{הערה|ר' משה ויטבסקער פרק ג - תפארת בחורים}}.