עריכת הדף "משה בלוי" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד במוצאי [[יום הכיפורים]] [[תשי"ב]], לאביו הרב יעקב זלמן בלוי ולאמו מרת צילה צירל. ר' משה היה נצר לגדולי [[חסיד]]י חב"ד מהדורות הקודמים: הרב [[ישעיה אורנשטיין]] ואביו הרב [[אורי אורנשטיין]] שהיו מראשי [[כולל חב"ד ירושלים]], הרב [[אליהו יוסף ריבלין]] בעל 'אוהלי יוסף' שהיה מחשובי חסידי חב"ד ב[[ירושלים]] בזמן [[אדמו"ר הצמח צדק]], והרב יהושע ליפקין שהיה '[[חוזר]]' אצל אדמו"ר "הצמח צדק".

בילדותו למד בתלמודי תורה בירושלים, ולאחר מכן בישיבת [[תומכי תמימים לוד]], [[תורת אמת ירושלים]], [[תומכי תמימים כפר חב"ד]] ובישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]] במסגרת שנת ה'[[קבוצה]]'.

===[נישואיו]]===
בשלהי שנת [[תשל"ד]] [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת ברכה רבקה, ומאז התגורר ב[[נחלת הר חב"ד]].

עוד לפני נישואיו החל לעסוק בחינוך, ומספר שנים אחר כך למד את מקצוע הסופרות. פרנסתו הייתה בדוחק, אבל עם זאת, כאשר התבקש לבדוק מזוזות של בתי ספר, מחנות צבא ובתי סוהר, עשה זאת ללא תמורה.

שעות וימים לא מעטים הקדיש לעזרה בגיוס כספים עבור נזקקים ו[[בתי חב"ד]].

מנהלי ארגוני חסד בנחלת הר חב"ד, סיפרו שר' משה היה פונה אליהם עם רשימות של נזקקים להם צריך לסייע.

בשנות חייו האחרונות הופקד על מכירת מצות בנחלת הר חב"ד מטעם "[[כולל חב"ד]]".

בשנת [[תשס"ג]] לקה באירוע מוחי, ועל אף חולשתו וכאביו, קבע בשנותיו האחרונות שיעורים רבים במסגרת 'כולל חסידות' ו'כולל ערב'. הוא היה מהמתמידים הגדולים, והקפיד ביותר על סדר שיעוריו.

הוא הרבה לעלות ולפקוד קברי צדיקים ב[[חברון]] ובצפון הארץ. כאשר מטעמים רפואיים היה עליו להרבות בהליכה בתקופה האחרונה, הלך מדי יום ביומו עד ל[[בית העלמין]] בפאתי קריית מלאכי, שם אמר את כל ספר התהלים על קברי הצדיקים הטמונים שם, זאת מלבד העובדה שבשעות הבוקר סיים את ספר התהלים יחד עם קבוצת אומרי תהלים.

=== פטירתו ===
בשנות חייו האחרונות חש לא בטוב ובני משפחתו הוסיפו לו את השם 'אלתר'.

בשנת [[תשס"ו]], בעקבות טרגדיות ומחלות שפקדו כמה משפחות בנחלת הר חב"ד, הוחלט לכתוב [[ספר תורה]] לזכות תושבי השכונה. כל מי שתרם לספר תורה, שמו נכתב בשלט מיוחד שהוצב בבית הכנסת, ר' משה תרם אבל ביקש ששמו לא יוזכר, ורק לאחר פטירתו הוסיפו את שמו לשלט.

ביום [[ד' סיוון]] [[תשס"ז]], התכוננו תושבי נחלת הר חב"ד ל[[הכנסת ספר תורה]] חגיגית, כאשר הם לבושים בבגדי שבת ובשעת מעמד סיום כתיבת האותיות נודע על פטירתו.

מיטתו הגיעה במהלך הסעודה וחיכו לברכת המזון כדי להניחו במרכז החגיגה. רבים מתושבי השכונה ליוו אותו למנוחתו האחרונה כאשר הם לבושים בבגדי שבת.

בני משפחתו מציינים ששבועיים לפני פטירתו אמר שבהלוויה שלו יגיעו עם בגדי שבת.

החברותא שלו סיפר שבלימוד האחרון שלהם סיימו במילים "ומשה עלה למרום".