עריכת הדף "
משה בוטריל
" (פסקה)
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
== קורות חייו == נולד לרב יצחק מבוטרֶל בצנטירל שב[[ספרד]]. על פי עדותו בספריו, למד תורה אצל רבו 'רבי יעקב ספרדי'. כבר בגיל צעיר נחשב לגאון ושנון, ונמנה על משתתפי 'ויכוח טורטוסה', זאת בשעה שהיה אז בגיל 23 בלבד. נמנה על הבולטים שבין מקובלי ספרד, ולפי טענת חלק מהחוקרים, היו אף מגדולי ישראל שסברו כי הוא ראוי להיות משיח, דוגמת ר' [[חסדאי קרשקש]]. חיבר פירוש על [[ספר יצירה]] שהפך לאחד מהפירושים החשובים ביותר עליו, וכן כתב חיבורים נוספים בתחומים אחרים, ביניהם תשובות הלכתיות (והוא אף שיגר מכתב לכל הרבנים בסביבתו שישלחו אליו כל שאלה וספק שיש להם בהלכה והוא יכריע עבורם{{הערה|"האדנא אנא משדרנא לכל רבניא דישראל להחזיק בתורת משה, גולת האריאל, מצד חכמתנו המפורסמת הרמה והנשגבה, שהבורא יתברך נתנה לנו מצד אהבה. אנחנו גוזרים את כל אחי הרבנים שבכל עיר ועיר, לשלוח אל כבודנו כל הספיקות שהם מסופקים, כי יש לאל ידנו להתיר כל ספק ממעמקים, ואי לא עבדי הכי אנא מזמנא להו קמי קודשא בריך הוא ליום דינא אשר ארזים לא עממוהו. אני הוא היושב על כסא ההוראות למופת ולאות, המפורסם ברבנים זה כמה שנים, והוא באחד המיוחד מסנהדרי גדולה העומדת בלשכת הגזית במקדש הקדוש והמקודש, החסיד שבחסידים, כבר נשלמו לו עשרה נסיונות, ליה אנחנו מודים, ראש תוכני ישראל וגאולת אריאל, משפטיו אמת לגדולי אומות העולם, מי הקשה וישלם. משה בוניאק [= בן יצחק] בוטריל" (תקופת הגאונים וספרותה, עמוד שכ"ד).}}), כאשר חלק מהם נותרו עד היום בכתב יד, וחלקם התפרסמו לאורך השנים בבימות מחקריות שונות. לאורך השנים, היו מגדולי ישראל שערערו עליו, דוגמת היעב"ץ{{הערה|מור וקציעה סימן רכד.}}, שתקף בחריפות את יחסו החיובי של רבי משה ל[[אריסטו]], וכתב על פירושו "שהשתטה בו מאד . . בושני מדבריו", אך עם זאת, פירושו התקבל בכל תפוצות ישראל, ובכתבי רבותינו נשיאינו פזורות מובאות רבות מדבריו{{הערה|1=מלבד הפניות רבות לדבריו הפזורות בהערות לספרי חסידות, בכמה מקומות מציין אליו הרבי בעצמו, ראו לדוגמא [https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/22/8332.htm אגרות קודש חלק כ"ב אגרת ח'שלב] (אודות הרמב"ם כמקובל), [https://chabadlibrary.org/books/admur/lkus/30/1/1/3.htm לקוטי שיחות חלק ל' שיחה א' לפרשת בראשית], לקוטי שיחות חלק כ"א שיחה א' לפרשת תרומה, הוספות ללקוטי שיחות חלק כ' עמ' 594, ועוד.}}. את פירושו לספר יצירה חיבר בשנת ה'קס"ט{{הערה|כפי שהוא מעיד בעצמו בפירוש שכתב, פרק א', ז.}} והוא נדפס לראשונה בצירוף לספר יצירה עצמו במנטובה בשנת ה'שכ"ב. נפטר לערך בשנת ה'ר, בהיותו כבן חמישים בלבד.
תקציר:
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)
תפריט ניווט
כלים אישיים
לא בחשבון
שיחה
תרומות
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
מרחבי שם
ערך
שיחה
עברית
צפיות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
עוד
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
אולם דיונים
לוח מודעות
שינויים אחרונים
ערך אקראי
דיווח על טעות
עזרה
חב"דפדיה להורדה
צור קשר/תרומה
פורטלים
נשיאי חב"ד
ימי חב"ד
גאולה ומשיח
תורת החסידות
תורת הנגלה
ניגוני חב"ד
ספרות חב"ד
בית רבי
אישי חב"ד
הפצת המעיינות
קישורים
חב"ד אינפו
ארכיון גאולה ומשיח
כלים
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף