לדלג לתוכן
תפריט ראשי
תפריט ראשי
העברה לסרגל הצד
הסתרה
ניווט
עמוד ראשי
ברוכים הבאים
שינויים אחרונים
פורטלים
ערך אקראי
צור קשר/תרומה
חב"דפדיה
חיפוש
חיפוש
מראה
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
כלים אישיים
יצירת חשבון
כניסה לחשבון
דפים לעורכים שלא נכנסו לחשבון
מידע נוסף
תרומות
שיחה
עריכת הדף "
משה אדרעי
" (פסקה)
ערך
שיחה
עברית
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כלים
כלים
העברה לסרגל הצד
הסתרה
פעולות
קריאה
עריכה
עריכת קוד מקור
גרסאות קודמות
כללי
דפים המקושרים לכאן
שינויים בדפים המקושרים
דפים מיוחדים
מידע על הדף
מראה
העברה לסרגל הצד
הסתרה
אזהרה:
אינכם מחוברים לחשבון. כתובת ה־IP שלכם תוצג בפומבי אם תבצעו עריכות כלשהן. אם
תיכנסו לחשבון
או
תיצרו חשבון
, העריכות שלכם תיוחסנה לשם המשתמש שלכם ותקבלו גם יתרונות אחרים.
בדיקת אנטי־ספאם.
אין
למלא שדה זה!
==תולדות חיים== נולד בעירה ספי שב[[מרוקו]] ב[[אדר]] [[תש"ד]] לאביו הרב מסעוד אדרעי{{הערה|בקשר ליום הולדתו שאינו יודע את התאריך בחודש, ר' משה מציין את יום הולדתו בימים הסמוכים לחג הפורים.}}. בהיותו בגיל תשע התייתם מאביו, ושנתיים לאחר מכן בשנת [[תשט"ו]] עלה יחד עם משפחתו ל[[ארץ הקודש]], בה השתכנו במעברת עולים ב[[אשקלון]]. מאחר והמצב הכספי בבית היה דחוק ביותר, כל האחים עזרו בפרנסת המשפחה, וגם הרב אדרעי על אף גילו הצעיר עמד בשוק ומכר דליי פטל. באחד הימים הרב [[ישראל לייבוב]] פגש אותו עומד בשוק וניגש לדבר עם אימו והציע לה להכניס את ילדיה ללמוד במוסדות [[חסידות חב"ד|חב"ד]]. האם הסכימה, ולאחר מספר שבועות עברה להתגורר עם משפחתה ב[[כפר חב"ד]], כשר' משה נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים לוד]] והאחים המבוגרים נכנסים ללמוד ב[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]]{{הערה|{{קישור חבד און ליין|13414|היתום מצא אבא|ו' אב תשס"ה}}}}. בעודו בחור, בשנת [[תשכ"ב]] קיבל את בקשתו של הרב [[מרדכי לוין]] והחל לעבוד כמדריך ב[[בית הספר למלאכה (כפר חב"ד)|בית הספר למלאכה בכפר חב"ד]], ושלוש שנים לאחר מכן כאשר רצה לנסוע יחד עם חברי כיתתו ללמוד בחצר הרבי ב-[[770]], הרבי שלל את רצונו והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה. בשנת [[תשכ"ו]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי בפעם הראשונה. בשנת [[תש"ל]] בא בקשרי השידוכין עם רעייתו מרת מלכה, בתו של הרב יחזקאל יהודה אונסדורפר, רב ב[[מנצ'סטר]] שב[[אנגליה]], והחתונה עצמה נערכה ב[[לונדון]] בתחילת שנת [[תשל"א]]. לאחר חתונתו רצה חמיו שיפסיק את עבודתו הקשה בבית הספר למלאכה. הרב אדרעי כתב על כך לרבי, שהשיב לו: "יתגבר על כל המונעים ומעכבים, מבית ומחוץ, וימשיך בהצלחה מופלגה". גם כאשר הועלתה הצעה שיקדיש זמן לביקור והדרכה ב[[בית ספר למלאכה (נחלת הר חב"ד)|בית הספר למלאכה בנחלת הר חב"ד]], שלל הרבי את ההצעה והורה לו להישאר לעבוד בבית הספר למלאכה שבכפר חב"ד. בשנים שלאחר מכן, התמנה למנהל חינוכי, והמשיך בתפקיד זה עד לסגירת המוסד. גם כיום ממשיך הרב אדרעי לעמוד בקשר עם בוגרי המוסד אותם הוא מכיר באופן אישי מהשנים הרבות שצבר בהדרכת הצעירים שעברו בשערי המוסד, והוא עורך להם מפגשים שנתיים ב[[כפר חב"ד]]. לצד עיסוקו החינוכי, עסק במשך עשרות בממכר [[אתרוג|אתרוגים]] בדוכן בשוק האתרוגים ב[[ירושלים]], שהפך לאחד הדוכנים המרכזיים ומכר מידי שנה אלפי אתרוגים. בסוף שנות המ"מים זכה להיות שליח שהעביר מכתב מה[[קבלה|מקובל]] רבי [[דוד אבוחצירא]] מ[[נהריה]] אל הרבי, וכן להעביר בחזרה את מכתב התשובה של הרבי. בעקבות התכתבות זו קיבל על עצמו הרב אבוחצירא שעשרה האברכים הראשונים בכולל שהוא מתכנן להקים בנהריה יהיו חסידי חב"ד, והוא יעניק להם עשר דירות על חשבונו. עשרה אברכים אלו היוו את הבסיס לקהילה החב"דית בעיר והפעילות שבאה בעקבותיה. השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] בארגון [[האגודה למען הגאולה האמיתית והשלימה]]. הרב אדרעי נמנה על מתפללי [[בית הכנסת]] [[בית מנחם (כפר חב"ד)|בית מנחם]], ודואג לאספקת [[מזון]] ב[[שמחת תורה]] ובמשך כל [[סוכות|חג הסוכות]] ובמוצאי הצומות להשביע את המתפללים הרבים הפוקדים את המקום.
תקציר
?
לתשומת ליבך: תרומתך לאתר חב"דפדיה תפורסם לפי תנאי הרישיון GNU Free Documentation License 1.2 (אפשר לעיין בדף
חב"דפדיה:זכויות יוצרים
לפרטים נוספים). אם אינך רוצה שעבודתך תהיה זמינה לעריכה על־ידי אחרים, שתופץ לעיני כול, ושאחרים יוכלו להעתיק ממנה תוך ציון המקור – אין לפרסם אותה פה.
כמו־כן, שמירת העריכה משמעה הבטחה שכתבת את הטקסט הזה בעצמך או העתקת אותו ממקור בנחלת הכלל (שאינו מוגבל בזכויות יוצרים) או מקור חופשי דומה.
אין לשלוח חומר מוגבל בזכויות יוצרים ללא רשות!
ביטול
עזרה בעריכה
(נפתח בחלון חדש)