עריכת הדף "משאל עם" (פסקה)

== משאל עם ב[[מדינת ישראל|ישראל]] ==
בשנות היו"דים (שנות ה-50) התגבש הסכם בין [[מדינת ישראל]] ל[[גרמניה|ממשלת גרמניה]] בדבר תשלום פיצויים לניצולי [[שואה]], מה שקיבל את הכינוי "הסכם השילומים". ההסכם עורר סערה רבתית בארץ ישראל, ובמהלכם הציע [[כנסת|חבר הכנסת]] [[מנחם בגין]] לערוך משאל עם, אך הצעתו לא התקבלה. הצעות למשאל עם נוספות הועלו במשך השנים, כמו הפרדת ה[[דת]] מה[[ציונות חילונית|מדינה]]. כל ההצעות למשאל עם לא התקבלו.

===המשאל בתוכנית ההתנתקות===
[[קובץ:פלאייר משאל.jpg|שמאל|ממוזער|180px|פרוספקט שהוציאו [[חסידי חב"ד]] טרום [[תוכנית ההתנתקות]]]]
בשנת [[תשס"ה]] ערך [[אריאל שרון]] משאל עם בין מתפקדי מפלגת הליכוד האם לבצע את [[תוכנית ההתנתקות]] כחלק מ[[שלום|תהליך השלום]], והודיע כי יקבל את תוצאות המשאל, יהיו אשר יהיו. כשהתפרסמו התוצאות קיבל שרון מכה קשה מאנשי מפלגתו, כשתוצאות המשאל הראו על רוב מוחץ נגד התוכנית. בעקבות הכישלון שינה שרון כמה פרטים בתוכנית והציג אותה כ'תוכנית חדשה', אך הפעם העביר אותה בממשלה.

כחלק מהמאמצים לסיכול התוכנית יזמה מועצת יש"ע הפגנה רבתית הדורשת משאל של כלל העם בדבר תוכנית ההתנתקות. [[חסידי חב"ד]] בארץ יצאו במסע הסברה למנוע את הדרישה, לאור דעתו החד-משמעית של [[הרבי]] בנושא{{הערה|שם=יחסו של הרבי}}.

ב[[ט"ו בכסלו]] [[תש"ע]] אישרה הכנסת הצעת חוק, כי כל הסדר מדיני שיכלול נסיגה משטחים בריבונות ישראלית יובא להכרעה במשאל עם ובכנסת.

בקיץ [[תשע"ג]] החל לקדם [[ראש ממשלה|ראש הממשלה]] [[בנימין נתניהו]] תוכנית נסיגה חדשה משטחי [[יהודה ושומרון]], ולצורך כך העביר את חוק יסוד משאל העם.
{{-}}