עריכת הדף "מרדכי שלום יוסף פרידמן" (פסקה)

==תולדות חיים==
[[קובץ:אברהם יעקב ומרדכי שלום יוסף פרידמן.JPG|ימין|ממוזער|250px|הרב מרדכי שלום יוסף פרידמן (שלישי מימין) עם דודו הרב [[אברהם יעקב פרידמן (השני)|אברהם יעקב פרידמן]] (ראשון מימין)]]

הרב מרדכי שלום יוסף נולד ביום [[י"ז בכסלו]] שנת [[תרנ"ז]] לרבי אהרן פרידמן (מחבר הספר "קדושת אהרן"), צאצא בדור רביעי (בן אחר בן) לרבי [[ישראל מרוז'ין]]. בצעירותו למד תורה בהתמדה ובהיותו בן שלוש עשרה כבר סיים את ה[[ש"ס]]. היה מנצל את כל זמנו בלימוד תורה והתפרסם כעילוי וכבעל חסד וצדקה. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת מירה מירל, בתו של אדמו"ר רבי ישראל שלום יוסף מ[[מז'יבוז']].

בשנת [[תרע"ג]], בהיותו בן שש עשרה שנים, מילא את מקומו של אביו כ[[אדמו"ר]] מ[[סדיגורה]]. בשנת [[תרע"ד]], עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, עבר לגור בווינה יחד עם כל אדמו"רי רוז'ין, שם הקים מוסדות תורה וחסד. לאחר המלחמה פעל רבות להקלת מצוקתם של היהודים באירופה. בכנסייה הגדולה השניה של [[אגודת ישראל]], בשנת [[תרפ"ט]], הוכתר כחבר במועצת גדולי התורה. בכנסייה השלישית במרינבד, בשנת [[תרצ"ז]], היה מראשי המדברים.

בשנת [[תרצ"ג]] ביקר לראשונה ב[[ארץ ישראל]]. בשנת [[תרצ"ד]] הקים בפשמישל ב[[פולין]] את ישיבת "משיבת נפש" ועבר לגור בסמיכות לישיבתו. בשנת [[תרצ"ט]], לפני פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]], עבר לגור ב[[ארץ ישראל]] והתיישב בצפון [[תל אביב]], בו הקים מרכז תורני. עסק רבות בשמירה על היהדות והפיץ תורה כשבמקביל עסק גם בהקמת מרכז חסידות סדיגורה ב[[ירושלים]].

דברי התורה שאמר נקבצו בסדרת הספרים "כנסת מרדכי" (חמשה כרכים).

ביום [[כ"ט בניסן]] שנת [[תשל"ט]] נפטר ומנוחתו כבוד בחלקת אדמו"רי רוז'ין בבית החיים 'נחלת יצחק' ב[[תל אביב]].

לאחר פטירתו התמנה בנו, רבי [[אברהם יעקב פרידמן (השלישי)|אברהם יעקב פרידמן]] לממלא מקומו באדמו"רות.