עריכת הדף "מרדכי קוזלינר" (פסקה)

==תולדות חיים==
נולד ביום [[כ"ב ניסן|אחרון של פסח]] [[תרפ"ט]] בעיר [[נעוועל]] שב[[רוסיה]], להוריו אנשי המסירות נפש, לרב [[חיים שניאור זלמן קוזלינר]] - הידוע בפי החסידים בכינוי חז"ק, ולציפא{{הערה|הרב [[שמואל רסקין (חולון)|שמואל רסקין]], [https://anash.org/the-woman-who-stood-up-to-the-soviet-beast/ האישה שעמדה מול החייה הסובייטית] {{אנ"ש}} (אנגלית).}}. זמן קצר לאחר לידתו נאלץ אביו לברוח למרחקים מפני אנשי [[המשטרה החשאית]] שרדפו אותו בשל היותו מראשי עסקני חב"ד באותם ימים. בהיותו בן בכור הצטערה אמו על כך שהגיע זמן [[פדיון הבן]] ואביו אינו בבית. לא חלף זמן רב והיא קיבלה מברק מבעלה, בו כתב בשפת צופן כי במקום מסתורו ערך הוא פדיון הבן כדת וכדין{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמודים 31-32}}, {{הערה|הרב [[שמואל רסקין (חולון)]] [https://chabadpedia.co.il/images/e/ef/תשורה_רסקין.pdf סיפורים ושמועות מהתוועדויותיו], תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמודים 12-19}}.

ביום [[ג' תמוז]] [[תשי"ז]] התחתן עם זלדה בת הרה"ח אברהם הי"ד (לחם בנאצים ונהרג בי"ט כסלו תש"ב) ושרה קפובסקי בתו של הרב החסיד [[שניאור זלמן חוסידוב]] מ[[פולטבה]] מחשובי חסידי [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]] נ"ע. לאחר נישואיהם גרו ב[[טשקנט]]{{הערה|[[שניאור זלמן ברגר]], [http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 100. תשורה מנישואי משפחת רסקין [[תשפ"ג]] עמוד 31}}.

השתתף ב[[כינוסי גאולה ומשיח - תשנ"ה|כינוסי גאולה ומשיח]] שהתקיימו בשנת [[תשנ"ה]] על ידי הרב [[זמרוני ציק]] ונאם בכינוסי פעילים שהתקיימו לפני הכינוס.

===הפצת יהדות במחתרת===
[[קובץ:קוזלינר-פוטרפאס.jpeg|250px|ממוזער|שמאל|ר' מוט'ל יחד עם ר' [[מענדל פוטרפאס]]]]
ר' מרדכי היה חסיד אמיתי, חסיד פנימי ובעל [[מסירות נפש]]. פעל רבות למען חיזוק עניני היהדות. הוא דאג שבחורים יהודים המתגוררים בטשקנט ילמדו תורה, בטשקנט או ייסעו לעיר הסמוכה [[סמרקנד]] ושם יתחזקו בתורה ומצוות בשיעורי [[תורה]] מחתרתיים שהיו באותה תקופה. עקב כך נעצר פעמים רבות על ידי אנשי ה[[ק.ג.ב.]], אך הוא לא ירא מהם והמשיך לפעול למען היהדות ללא חת{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.

בשנת [[תשכ"א]] סגרו אנשי ה[[ק.ג.ב.]] את ה[[מקווה]] בבית הכנסת בעיר העתיקה של טשקנט. חסידי חב"ד שהתגוררו בעיר נאלצו לנסוע כמה שעות עד לעיר [[סמרקנד]] בכדי לטבול במקווה וזה היה מצב בלתי נסבל. חסיד ברסלב הרב יעקב גלנט הסכים שבחצר ביתו תיבנה מקווה חדשה, ור' מרדכי לקח על עצמו את פרויקט הבניה. בניית המקווה נעשתה בחשאיות גמורה ובאותה תקופה של שלטון הקומוניסטי בכדי לרכוש כמות גדולה של חומרי בנייה היו צריכים להציג רישיונות בנייה, ומכיוון שהמקווה נבנה במחתרת נאלץ ר' מוטל לרכוש את החומרים בשוק השחור תוך שהוא משלם סכומי עתק שאסף בעצמו בין [[אנ"ש]].
קשיים רבים עמדו בפניו בעת בניית המקווה אולם הוא לא ויתר על כך שתהיה [[מקווה]] מהודרת ביותר{{הערה|[http://teshura.com/Halprin-Feldman%20-%20Tammuz%206%205768.pdf מעשה אבות סימן לבנים], עמוד 101}}.