עריכת הדף "מרדכי אליהו שניאור" (פסקה)

==תולדות חיים==
הרב שניאור נולד ב[[ט"ז בשבט]] בשנת [[תרע"ז]] לאביו ר' מאיר יצחק שניאור בעיר [[קלימוביץ']] שלא נמנה על חסידי חב"ד. אמו איידא היתה ביתו של ר' משה לייב פז, מבעלי הבתים החסידיים בעיר. בבחרותו למד [[נגלה]] וחסידות ב[[רוסיה]] ואוזבקיסטן והתקרב לעדת החסידים.

בימי בחרותו קודם שנתקרב לחסידות לימד בישיבה מחתרתית ומתלמידיו המפורסמים הם ראש ישיבת פונביז' הרב [[גרשון אדלשטיין]] ואחיו הצעיר הרב יעקב אדלשטיין רבה של העיר רמת השרון. תלמידיו אלו שמרו איתו על קשר קרוב במשך כל השנים והיו מגיעים לבקרו בכפר חב"ד.

לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], עלה לארץ הקודש, והיה בין תושביה הראשונים של [[כפר חב"ד]]. [[נישואין|נשא לאישה]] את מרת גנסיה{{הערה|נפטרה ב[[כ"ז אייר]] [[תשע"ד]].}}, בתו של הרב [[שניאור זלמן פלדמן]] - מי ששימש כיו"ר הראשון של [[ועד כפר חב"ד]].

הרב שניאור נודע כגאון גדול ומתמיד עצום, והיה יושב ולומד תורה לילות שלמים, שקוע בלימוד התורה. 

בין השנים [[תש"ט]]-[[תשנ"ג]] שימש כר"מ בנגלה בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. ומשנת [[תשנ"ג]] עבר לשמש כ[[נו"נ]]. בכל שנות עבודתו לא נטל לעצמו חופשה, והיה מתייצב מידי יום בישיבה.

שנים רבות היה עושה את דרכו מכפר חב"ד ללוד רכוב על חמור. 

דרכו בלימוד הייתה דרך הפשט וסלד מפלפולים של הבל, באמרו "קודם תדע גמרא רש"י". והיה לועג לאלו הלומדים מפרשים בטרם ידעו הפשט על בוריו. היה מדייק בכל מילה בפירוש רש"י ובמשמעותה על פני מה שכתוב בגמרא.

נהג מדי שנה [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] ב[[חודש תשרי]].  

נודע כ[[חסיד]] פנימי ופיקח מאוד, והתפרסם ב[[התקשרות|התקשרותו]] לרבי והוראותיו מתוך ביטול ו[[אהבה]] גדולה. 

נפטר בליל יום שישי, [[א' אלול]] [[תשס"ט]].