עריכת הדף "מצח" (פסקה)

==עניינו באלוקות==
בכלל אומרת התורה ש"[[מבשרי אחזה אלוקה]]"{{הערה|איוב י"ט כ"ב.}}: מכיוון שצורת האדם ומבנה [[אברים (בגוף)|איבריו]] משתלשלים [[עולם (בחסידות)|מהעולמות]] הרוחניים, מהווים האיברים משל לעולמות, ולכן גם אפשר (וצריך) ללמוד מזה עניינים בעבודת ה'.

===מכסה את ה[[דעת]]===
{{הערה|בהבא לקמן ראה במקומות שנסמנו במפתח העניינים שבסוף [[לקוטי תורה]] (בערך "מצח").}}[[הראש]] בפרט כלול מ[[מוח]] [[כתר|וגולגולת]], הגולגולת הוא משל ל[[רצון]] והמוח ל[[פנימיות הרצון]]{{הערה|דהיינו, לכל רצון יש "סיבה" מדוע הוא רוצה בדבר. הסיבה היא "פנימיות" הרצון, והרצון עצמו הוא רק ה"חיצוניות".}} אבל רצון לדבר מסויים יכול לנבוע מ'''שתי''' סיבות שונות: או מכיוון ש'''טבע''' האדם להתענג בדבר מסוג זה, או משום שהוא '''מבין''' שהדבר טוב עבורו. על זה אמרו "אית רצון ואית רצון"{{הערה|הובא ונתבאר בסהמ"צ להצ"צ מצות לא תבערו אש פ"ח א' ואילך, ואולי הכוונה לזח"ג קכט א מצחא דאקרי רצון כו' (הערת [[רבי מנחם מענדל שניאורסון (אדמו"ר שליט"א)|ב"ק אדמו"ר שליט"א]] בסה"מ תש"ט ע' 113).}} – כשם שבנפש יש רצון תחתון '''הנמשך''' מהשכל, ורצון עליון '''שלמעלה''' מהשכל, כך הדבר למעלה: מצחא דא"א מכסה את פנימיות הכתר{{הערה|דהיינו, א"א הוא חיצוניות ה[[כתר]] – חיצוניות הרצון. ומכיוון שמכסה על [[כתר|עתיק]] (פנימיות הרצון) נקרא "גולגולת" ו"מצח".}}, ו"מצחא דז"א מכסה על המוחין{{הערה|דהיינו, כש"מסתכלים" על מידות אי אפשר לראות את המוחין שהולידו אותם, כי המידות "מכסות" על המוחין.}}

===מקומו פנוי מ[[שערות]]===
{{הערה|לקו"ת תזריע כ"ד ד'.}}[[שערות]] מורות על המשכה פנימית, הבאה ע"י [[צמצום הראשון|צמצומים]] (כדי שהמקבל יוכל לקבל מהמשפיע צריך המשפיע לצמצם עצמו).
ולכן, המשכת התורה{{הערה|משורשה בחכמה סתימאה.}} היא על ידי שערות (צמצומים), אבל המצוות הם '''גילוי''' הרצון העליון{{הערה|גולגלתא, שלמעלה מחכמה סתימאה.}} - הארת  פנים '''בלא צמצום''' כלל. דהיינו, הרצון אמנם '''מתגלה''' בדברים גשמיים נמוכים, אבל מה שמתגלה בהם הוא הרצון '''עצמו'''.