עריכת הדף "מסכת מעילה" (פסקה)

==שיתעסקו במצוות==
במסכת{{הערה|יז, א.}} מובא כי ישיבתו של [[רבי מתיא בן חרש]] הייתה ברומי, שהייתה מקום מרוחק. לכאורה קשה למה הקים את ישיבתו במקום מרוחק כזה שיהיו צריכים ללכת עד שם, ולא בארץ ישראל כאשר כל התנאים.

ומסביר הרבי כי רבי מתיא בן חרש, שהיה משורשו של [[יוסף הצדיק]] - עבודת הבירורים{{הערה|[[סדר הדורות]] בערכו.}}, רצה שיהיה ברומי ישיבה של תורה כדי שיתעסקו בהם ישראל שבאותו מקום ויתנתקו מעבודה זרה של ברומי.

בענין זה [[רש"י]] ב[[פרשת בא]] מזכיר את מאמרו של רבי מתיא בפרשת בא, ומסביר שני סיבות לכך ש[[הקב"ה]] הביא להם דווקא ב[[י' בניסן|עשור לחודש]], א) כדי שיהיו להם שתי [[מצוות]] שיעמדו להם להגאל, דם [[פסח]] ודם [[מילה]]. ב) מפני שהיו שטופים ב[[עבודה זרה]], ובכך יהיו להם [[מצוות]] כדי להתעסק בהם.

הרבי{{הערה|1=[[לקוטי שיחות]] [http://chabadlibrarybooks.com/pdfpager.aspx?req=16076&hilite=4a00bb87-191a-4d78-ae6f-d8e111a7bb96&st=%D7%91%D7%9F+%D7%97%D7%A8%D7%A9&pgnum=129 חלק ט"ז].}} מסביר כי [[רש"י]] מזכיר את מאמרו בפרשת בא אודות כך ש[[הקב"ה]] הביא להם דווקא בעשור לחודש, א) כדי שיהיו להם שתי מצוות להתעסק בהם. ב) מפני שהיו שטופים בעבודה זרה ויהיו להם מצוות כדי להתעסק בהם.

הרבי מסביר כי בשניהם יש טעם ותירוץ לכך שלקיחת השה היה צריך להיות כבר מעשור לחודש, לפי הטעם הראשון שיהיו בידם זכויות, הטעם הוא כי כדי לקיים [[מצוות מילה]] יש לנוח שלושה ימים בהם אסור לצאת לדרך מפני הסכנה, ולפי הטעם השני ההדגש הוא שיהיה בידם הצאן כמה ימים כדי שיתעסקו בו.

הרבי מקשה למה הרש"י מזכיר דווקא את שמו של רבי מתיא בן חרש ולא את שמו של התנא השני - [[רבי אליעזר הקפר]]. ובהדגש לשון [[רש"י]] "'''היה''' רבי מתיא בן חרש" אומר" משמע שמאמר זה היה רבי מתיא בן חרש אומר תמיד. והוא על פי מאמרו התמידי של רבי מתיא, שהיה לו ישיבה ברומי כדי שעל ידי עסק התורה והישיבה ברומי יאירו את חשכת הגלות, ובכך היה מנחם את תלמידיו.