עריכת הדף "מסכת מגילה" (פסקה)

== ביאורים במסכת ==
במסכת מבואר כי האוחז [[ספר תורה]] בלא מטפחת נקבר ערום. הגמרא שואלת, "ערום סלקא דעתא"? ההסבר הוא, מכיון שלא ייתכן שעל [[עבירה]] שהיא דבר רוחני, יקבל האדם עונש גשמי, שהרי קבורתו ללא [[בגד|בגדים]] הינה עונש ל[[גוף]] בלבד, ובהכרח כי עונשו הוא עונש רוחני - ל[[נשמה]]. אם כי גם על התירוץ השני מיד עולה תמיהת הגמרא "ערום בלא [[מצוות]]"? כי לא ייתכן שבעבור ביטול מצווה אחת יפסיד את כל מצוותיו, ומכאן עולה מסקנת הגמרא כי העונש שנקבר ללא אותה מצווה.

בתוספות נחלקו. יש שסוברים שמפסיד את שכרה של מצוות אחיזת ספר התורה. אם כי בעלי התוספות מתמיהים על שיטה זו, שהרי ברור הדבר שלא יקבל שכר מכיון שלא קיים את המצווה כתיקונה, ולכן מסבירים התוספות כי נלקח ממנו זכר הקריאה בתורה לחלוטין.

הרבי מסביר את המחלוקת כי ישנם שלושה אופנים כיצד ללמוד את מהותה של המטפחת של ספר התורה. א. המטפחת דבר הנוגע ל"גברא", האדם האוחז בספר תורה, שיוכל לאחוז את הספר. ב. המטפחת נוגעת ל"חפצא" של ספר התורה, ומיועדת לשמור ולהרבות בכבודה. (ובסוגריים מוסיף הרבי, כי יש גם לחקור אם מטפחת מיועדת להוסיף על כבוד הספר - "חיובי", או "שלילי" - מניעת בזיון הספר). ג. הדבר אינו נוגע רק לכבוד הספר, אלא לעצם קדושתו, ועל דרך הגליון הריק שסביב ספר התורה, הנהפך להיות חלק ממנו.

לפי הדרך הראשונה, שהדבר נוגע לאדם עצמו בלבד, ולדרך בה הוא אוחז את ספר התורה, מובן העונש של "נקבר ערום" - מניעת לבושיו של האדם. לפי הדרך השני, כי המטפחת הינה מלבוש של ספר התורה, מובן הדיעה השניה המובנת בגמרא, כי הוא נקבר ערום בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים רוחניים של האדם לתורה שבו, ומכיון שהוא גרע ממלבושי התורה, כך נגרעים מלבושי התורה שבנפשו. ולפי הדרך השלישית, שהמטפחת הינה חלק בלתי נפרד מהספר התורה, אז מכיון שהוא נטל את המטפחת מהספר תורה, הוא מפסיד את אותה מצווה עצמה, אך אי אפשר לומר שהוא נקבר בלא מצוות, שהרי המצוות הינם לבושים נפרדים מהתורה שבו, ואינם דומים במהותם למטפחת הספר{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16034&st=%D7%9C%D7%A7%D7%95%D7%98%D7%99+%D7%A9%D7%99%D7%97%D7%95%D7%AA&pgnum=156&hilite=0784ea80-651e-46fd-a8da-2f83b4684b06 לקוטי שיחות חלק כ"ג עמ' 141]}}.