עריכת הדף "מלכותו של מלך המשיח" (פסקה)

==מקורו וגדרו==
התורה מתארת את המשיח בשם "שבט" כדברי [[יעקב אבינו]]{{הערה|בראשית מט, י.}} '''"לֹא-יָסוּר שֵׁבֶט מִיהוּדָה... עַד כִּי-יָבֹא שִׁילֹה"'''. וכן בדברי בלעם המנבאים אודות המשיח{{הערה|במדבר כד, יז.}}: '''"וְקָם שֵׁבֶט מִיִּשְׂרָאֵל...וְקַרְקַר כָּל-בְּנֵי-שֵׁת"''' משמעות הכינוי שבט הוא על שם זה שגואל זה יהיה "מלך רודה ומושל"{{הערה|רש"י במדבר שם וראה [[רש"י]] בראשית שם.}}.

במקומות רבים בדברי הנביאים מתואר המשיח כמלך, ובחלקם אף מתואר פרטים אודות אופן מלכות ועל התאחדות [[עשרת השבטים]] עם [[שבט יהודה]] להמליך עליהם מלך אחד לכל העם{{הערה|יחזקאל לז, כא-כה.}}.

מלכותו של המשיח היא הדבר העיקרי והמרכזי שבו, על פי ה[[הלכה]] ביאת המשיח, אינה רק יעוד נבואי בלבד שיש חיוב להאמין בו, אלא זמן בו תחזור המלכות לישראל וכל דיני התורה יתקיימו בשלמות{{הערה|שם=לקו"ש חי בלק|לקוטי שיחות חלק י"ח עמוד 182 שיחה לפרשת בלק}}.

מלכותו של מלך המשיח תהיה בשיא השלמות הן בדרגת ורוממות מלכותו, הן בפעולותיו, הצלחתו והשפעתו בכלל (כדלהלן).