עריכת הדף "מלאכה שאינה צריכה לגופה" (פסקה)

==הגדרה==
מלאכה שאינה צריכה לגופה היא עשיית מלאכה לצורך אחר מהצורך שלשמו נועדה. לדוגמא: [[מלאכת מכבה]] עיקרה כיבוי לצורך הפקת פחם. כאשר אדם מכבה נר לא מכיוון שזקוק לפחם אלא כדי להחשיך את המקום, הוא עושה זאת לצורך שאינו גוף המלאכה{{הערה|ראה שבת ל, א. לא, ב.}}. ונחלקו הראשונים בהגדרת "מלאכה שאינה צריכה לגופה":

לדעת [[רש"י]], מלאכה שאינה צריכה לגופה היא כאשר אינו זקוק למלאכה עצמה, ולא רצה לעשותה מלכתחילה, אלא שנצרך לסלק משהו, ואילו לא התעורר צורך זה ולא היה צריך למלאכה זו היה נוח לו יותר. לדוגמא: כאשר מכבה את הנר כי רוצה חושך, אילו לא היה הנר דולק מלכתחילה היה נוח לו יותר{{הערה|שבת לא, ב ד"ה אפי' בפתילה. צג, ב ד"ה ור' שמעון.}}.

לדעת [[ר"י]] ב[[תוספות]], מלאכה שאינה צריכה לגופה היא כאשר נעשית לתכלית שונה מהתכלית שלשמה נעשתה מלאכה זו ב[[המשכן|משכן]]. לדוגמא: כאשר מכבה את הנר כי רוצה חושך, אין זה דומה לכיבוי שבמשכן שכל מטרתו היתה עשיית פחמים{{הערה|שבת צד, א ד"ה רבי שמעון.}}.
 
[[אדמו"ר הזקן]] מגדיר מלאכה שאינה צריכה לגופה: "שצריך לו גוף הדבר שגוף המלאכה נעשית בו"{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/278/1.htm שולחן ערוך אדמו"ר הזקן אורח חיים, סימן רעח, סעיף ב]. ושם [https://chabadlibrary.org/books/adhaz/sh/sh2/1/316/16.htmסימן שטז, סעיף טז]. ודנו במקורו של אדמו"ר הזקן; במראי מקומות וציונים (להרב אשכנזי) ציין לתוס' הנ"ל, וכן ל[https://www.sefaria.org.il/Sefer_Yereim.274.28?lang=he&with=all&lang2=he ספר יראים סימן רע"ד]: "פי' מלאכה שאינה צריכה לגופה . . אינו צריך ומתכוון לגוף אותו דבר שגורם להקרות מלאכה . . ואפי' היה מתכוין לדבר הנקרא מלאכה, אם אינו צריך לגופה באותו דבר שעושה בו מלאכה, פטר ר"ש". וראה בדברי הרב [[אריה לייב קפלן (צפת)|אריה לייב קפלן]], [http://www.shturem.net/images/news/42714_news_30042010_11291.pdf שיטת רבינו במלאכה שאינה צריכה לגופה] (ע' 11 ואילך), שהביא מקור לזה מדברי הירושלמי (שבת פ"ב ה"ה, ועוד) שמגדיר "צריכה לגופה" - "עד שיהא לו צורך בגופו של דבר".}}. לדוגמא: כאשר מכבה את הנר כי רוצה חושך, המלאכה נעשית בגוף הפתילה, ואילו הצורך שלו אינו נמצא בפתילה אלא באור שיוצא מהנר{{הערה|סימן רעח שם.}}.

===החילוק בין מלאכה שאינה צריכה לגופה ובין פסיק רישא===
שונה הגדרתה של מלאכה שאינה צריכה לגופה מהגדרת "[[פסיק רישא|פסיק רישיה ולא ימות]]" (ולכן גם רבי שמעון הפוטר במלאכה שאינה צריכה לגופה, מחייב בפסיק רישא): בפסיק רישא, הוא [[דבר שאינו מתכוון|אינו מתכוון כלל]] לעשיית המלאכה אלא שעל כרחו היא נעשית, ובמלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון לעשיית המלאכה, אך לא לשם תכליתה אלא לתכלית אחרת{{הערה|[[רבי אברהם בן הרמב"ם]] בשם אביו, הובא בכסף משנה הלכות שבת פרק א, הלכה ז.}}.

ויש שביארו הבדל זה, בדוגמא מקיום מצווה: כאשר מקיימה ואינו מתכוון לעשיית המצוה, יש אומרים שיצא ידי חובתו; אך כאשר מתכוון שלא לצאת, לדברי הכל לא יצא. ואותו הדבר בעשיית מלאכה: בפסיק רישא, הוא אינו מתכוון לעשיית המלאכה אבל בהכרח שנעשית, ולכן נחשב שעשה מלאכה; אך במלאכה שאינה צריכה לגופה, הוא מתכוון שלא לעשות את המלאכה אלא מתכוון במוצהר לתכלית אחרת, ולכן אין נחשב שעשה מלאכה{{הערה|ערוך השולחן רמב, לד. וראה בחידושי הצ"צ שבת פרק יב, משנה ב, ד"ה הנה.}}.